שערים, דולרים ומחירים: ההיבטים הכספיים של המונדיאל
המלונאים בארה"ב מאוכזבים מן ההכנסות. הנבחרת והכוכבים היקרים ביותר אינם בהכרח המצליחים ביותר
1. תחזיות לעשרות מיליארדי דולרים
קטאר השקיעה 220 מיליארד דולר ב-sport washing (צילום: חוסיין זוהרוונד, ויקיפדיה)
האם אירוח גביע העולם בכדורגל הוא עסק משתלם מבחינה כלכלית? קשה מאוד לדעת. בניגוד לנתונים הרבים על אירוח אולימפיאדות (תמצית מנהלים: בדרך כלל זה נגמר בהפסד כספי), לא מצאתי מחקרים סדורים על אירוח המונדיאל.
מונדיאל 2014 עלה לברזיל 15 מיליארד דולר, ההכנסות היו נמוכות משמעותית מהצפוי והוא העמיק את המשבר הכלכלי במדינה. רוסיה הוציאה 11.6 מיליארד דולר על מונדיאל 2018. קטאר השקיעה 220 מיליארד דולר (כן, זה המספר) במונדיאל הקודם, בעוד ההכנסות היו 1.6 מיליארד דולר (כן, זה המספר). זה היה מקרה ברור של sport washing: הלבנת תדמית של מדינה רודנית באמצעות אירוע ספורט ענק, כאשר בדרך נהרגו אלפי עובדים זרים שהועסקו בתנאי עבדות.
לפני המונדיאל הנוכחי צפו פיפ"א וארגון הסחר העולמי, כי הוא יוסיף 17.2 מיליארד דולר לתוצר האמריקני ו-40.9 מיליארד דולר לתוצר העולמי. הבית הלבן טען אשתקד, כי התוצר יגדל ב-30 מיליארד דולר. ההערכות דיברו על הכנסות של 620-160 מיליון דולר לכל אחת מהערים המארחות בארה"ב ועל 3.8 מיליארד דולר לכלכלת קנדה. עוד תחום: הימורים - 60 מיליארד דולר בחוקיים שבהם.
מה שבטוח הוא, שפיפ"א מתעשרת. רווחי הארגון השנה צפויים להגיע ל-14-11 מיליארד דולר, בעוד הוא מחלק רק 727 מיליון דולר לנבחרות המשתתפות בטורניר (50 מיליון דולר לזוכה, לפחות 10.5 מיליון דולר לכל משתתפת). אז מה הפלא שמדובר בארגון הידוע לשמצה בשחיתותו?
2. האוהדים לא באו בהמוניהם
מלון הילטון דאונטאון ניו-יורק חתך את המחירים ב-50% (צילום: booking.com)
נכון לערב פתיחת הטורניר בשבוע שעבר, רבים בארה"ב הביעו אכזבה מתועלתם הכלכלית - במיוחד בתחום המלונאות. מספר האוהדים הזרים נמוך בהרבה מהציפיות, בשל הצעדים החריפים של ממשל טראמפ נגד מהגרים וזרים, שיצרו מה שארגוני זכויות אדם מכנים "אווירת פחד".
- "האח הגדול" מובילה בפריים, פורטוגל–קונגו כבשה את המהדורות
- כאן 11 הפתיעה בפריים: צרפת-סנגל עקפה את "חתונה ממבט ראשון" ואת "האח הגדול"
המונדיאל מתאפיין לרוב בססגוניות של אוהדים, דגלים, תלבושות ושפות. כאשר מדובר בטורניר הגדול ביותר אי פעם - 48 נבחרות - הפוטנציאל גדול עוד יותר. אבל ארה"ב דורשת ויזות מאזרחי למעלה ממחצית המדינות המשתתפות, חלקן (כמו אירן) מצויות ברשימת המדינות שאזרחיהן מנועים מלהיכנס אליה, ולא מעט אוהדים הגיעו למסקנה שעדיף לצפות במשחקים בטלוויזיה באתרים זולים יותר. ואילו בקרב האמריקנים, כידוע, הכדורגל הרבה פחות פופולרי מאשר ביתר העולם.
לכך יש להוסיף את מחיריהם הגבוהים של הכרטיסים, אשר בפעם הראשונה נקבעים בצורה דינמית בהתאם לביקוש; הזולים שבהם למשחקים בניו-יורק ומיאמי עולים 1,000 דולר. התוצאה היא שמספר הטסים מאירופה לרוב הערים המארחות נמוך ביוני-יולי ב-3.8% לעומת אשתקד. בתי המלון בניו-יורק מצפים כעת לחצי מיליון מבקרים בלבד שיכניסו 60 מיליון דולר, לעומת תחזית מקורית ל-1.2 מיליון שיכניסו 100 מיליון דולר; הילטון דאונטאון ניו-יורק, המלון הגדול ביותר בעיר, חתך את המחירים ב-50% ל-415 דולר ללילה.3. השווי אינו מבטיח הישגים
ריאל מדריד. הקבוצה היקרה ביותר בעולם סיימה את העונה ללא שום תואר (צילום: ויקיפדיה)
האם שווי כלכלי מתורגם להישגים ספורטיביים? האם הקבוצות העשירות ביותר, או הנבחרות בעלות הערך הגבוה ביותר, הן גם המצליחות ביותר? בדרך כלל זה נכון - אבל לא תמיד, צריך גם להבדיל בין הזירה המקומית לזירה הבינלאומית, והדבר היפה ביותר בספורט הוא שיש בו הפתעות. הנה דוגמאות אקטואליות (אם כי לא בתמונה רב-שנתית).
- החלטת הריבית הראשונה של קווין וורש: מהו האתגר המרכזי ולמה כדאי לשים לב?
- תמ"א 38 פקעה, התכנית החדשה עוד לא קמה: המלכוד שמשתק את חיפה
פורבס מדרג מדי שנה את קבוצות הכדורגל בעלות השווי הגבוה ביותר. כיום נמצאת בראש הרשימה ריאל מדריד (9.5 מיליארד דולר) - שעברה שנה מאכזבת במיוחד, בלא שום תואר בספרד ובאירופה; היא הגיעה רק לרבע גמר ליגת האלופות וסיימה שנייה בלה-ליגה. באליפות זכתה ברצלונה (7.5 מיליארד דולר) - שגם היא נשרה ברבע גמר ליגת האלופות.
השלישית בשווי היא מנצ'סטר יונייטד (7.2 מיליארד דולר), שסיימה שלישית בפרמייר ליג אחרי שנים קשות רבות, אבל כלל לא שיחקה באירופה. גם לליברפול (6.2 מיליארד דולר) הייתה עונה מאכזבת: מקום חמישי בליגה והדחה בשמינית הגמר של ליגת האלופות. אלופת אירופה שנתיים ברציפות והאלופה הקבועה של צרפת, פריז סן-ז'רמן, היא החמישית (5.8 מיליארד דולר).
באיירן מינכן (5.7 מיליארד דולר), הזוכה בקלילות באליפות גרמניה, הפסידה בחצי גמר ליגת האלופות. מנצ'סטר סיטי, עם 5.5 מיליארד דולר, הגיעה למקום השני בפרמייר ליג ולשמינית גמר ליגת האלופות וזכתה בגביע האנגלי. ארסנל, שזכתה באליפות לאחר בצורת בת 22 שנים והפסידה בגמר ליגת האלופות, היא רק השמינית בשווי (5.4 מיליארד דולר). צ'לסי, עם 4.2 מיליארד דולר, סיימה עשירית באנגליה. טוטנהאם, המועדון העשירי הכי עשיר בעולם (3 מיליארד דולר), אמנם הגיעה לשמינית גמר ליגת האלופות, אך ניצלה רק ברגע האחרון מנשירה לליגה השנייה באנגליה.
התמונה מגוונת עוד יותר ב-NBA. גולדן סטייט (11 מיליארד דולר) כלל לא עלתה לפלייאוף; לוס אנג'לס לייקרס (10 מיליארד דולר) הובסה בחצי גמר המערב. האלופה, ניו-יורק ניקס, רק שלישית בשווי (9.75 מיליארד דולר). לוס אנג'לס קליפרס (7.5 מיליארד דולר) ושיקאגו בולס (6 מיליארד דולר) לא עלו לפלייאוף. בוסטון סלטיקס (6.7 מיליארד דולר) ויוסטון רוקטס (5.9 מיליארד דולר) הפסידו בסיבוב הראשון.
מיאמי היט (5.7 מיליארד דולר) וברוקלין נטס (5.6 מיליארד דולר) נותרו גם הן מחוץ לפלייאוף. פילדלפיה, עשירית בשווי (5.45 מיליארד דולר), הגיעה לחצי גמר המזרח. סן אנטוניו ספרס, שהפסידה בגמר, היא רק ה-19 בשווי (4.4 מיליארד דולר).
4. צרפת שווה 1.53 מיליארד אירו
קייפ ורדה סיימה בתיקו עם ספרד השווה פי 23 ממנה (צילום: חוויאר מדינה, ויקיפדיה)
נחזור למונדיאל. האתר Sportingpedia העריך את שוויין של 48 הנבחרות, על פי שווי השוק של שחקניהן. השווי הכולל שלהן הוא 17.6 מיליארד דולר, אך מובן שהן רחוקות מלהיות שוויוניות. ארבע הראשונות חוצות את רף המיליארד אירו והן שוות יחדיו 29% מכל המשתתפות; אחריהן שבע נבחרות שבין חצי מיליארד למיליארד אירו, עם 30% מכלל השווי; וכל 37 הנותרות מתחלקות בשווי של 7.2 מיליארד אירו (41%).
המובילה היא צרפת, עם 1.53 מיליארד אירו; היא לבדה שווה כמו כל 14 האחרונות בדירוג. השנייה היא אנגליה (1.31 מיליארד אירו), ואחריה ספרד (1.26 מיליארד אירו) ופורטוגל (1.01 מיליארד אירו). מעט מתחת לקו המיליארד נמצאות גרמניה (998 מיליון אירו) וברזיל - הראשונה שאינה אירופית (912 מיליון אירו).
הבאות בדירוג: הולנד (837 מיליון אירו), ארגנטינה (819 מיליון אירו), נורבגיה (601 מיליון אירו), בלגיה (543 מיליון אירו) וחוף השנהב, המובילה בין נבחרות אפריקה (531 מיליון אירו). בתחתית נמצאות שתי הנבחרות הערביות - קטאר (19.9 מיליון אירו) וירדן (19.8 מיליון אירו; צרפת שווה פי 77 מנה). בעוד חודש נדע האם העושר יתורגם לאושר; על פי יחסי ההימורים, בעלות הסיכויים הגדולים ביותר הן ספרד וצרפת ואחריהן גרמניה ואנגליה - כולן בין חמש הנבחרות המובילות בשווי. אבל האם הכסף קובע? קייפ וֶרְדֶה סיימה השבוע בתיקו עם ספרד, שהשווי שלה גבוה פי 23.
5. בין כוכב לקבוצה
השחקנים בעלי השווי הגבוה בעולם לפי דירוג Football benchmark
כדורגל הוא משחק קבוצתי, אבל יש בו כוכבי-על שהם גם מכונות מזומנים לעצמם ולקבוצותיהם - בכרטיסים, בחולצות, בקמפיינים. האם יש מִתאם בין השווי האישי של הכוכבים לבין הישגיהן של נבחרותיהם? שוב: לא תמיד, כי הם צריכים קבוצה טובה סביבם. האתרים Transfer market ו-Football benchmark העריכו את שווי הכדורגלנים היקרים ביותר בעולם, על פי המחיר שיידרש תמורתם בשוק. שני הגדולים ביותר, כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, לא ברשימה משום שאינם עומדים להעברה.
לפי Transfer market, הכדורגלנים היקרים ביותר הוא ארלינג הולנד הנורבגי ולאמין יאמאל הספרדי, עם שווי של 200 מיליון אירו. אחריהם: קיליאן אמבפה הצרפתי (180 מיליון אירו), פרדי הספרדי ומיכאל אוליסה הצרפתי (150 מיליון אירו), ויניסיוס הברזילאי, ויתיניה וחואן נווס הפורטוגזים (140 מיליון אירו), ג'וד בלינגהאם האנגלי (130 מיליון אירו) ודזירה דוּדֶה הצרפתי (120 מיליון אירו). הרשימה של Football benchmark שונה בדירוג ובמחירים, כפי שניתן לראות למעלה.
לא יהיה זה הימור מסוכן מדי לומר, שהולנד - אולי החלוץ הטוב ביותר בעולם כיום - לא יוביל את נורבגיה לזכייה בגביע, וספק אם הפורטוגזים יוכלו לשחזר ברמה העולמית את זכייתם באליפות אירופה ב-2016. וגם אם אחת הגדולות תזכה, לא בטוח שהכוכבים הצפויים יהיו גם הכוכבים בפועל.
6. אז מה כן משפיע
נבחרת יפן עלתה לארבעה מונדיאלים ברציפות (צילום: ויקיפדיה)
ב-22 טורנירים שנערכו עד כה השתתפו 80 נבחרות, אבל רק שמונה זכו. אקונומיסט פיתח מודל שבחן מהם הגורמים החשובים ביותר ומצא ארבעה: עושר, אוכלוסייה, גובה וגיאוגרפיה. מדינות עשירות יכולות להשקיע יותר במתקנים, אימונים וטיפוח נוער - אם כי ארה"ב ומדינות המפרץ נמצאות הרחק מצמרת הדירוג.
יותר אוכלוסייה פירושו יותר מאגר שחקנים - אבל סין והודו ממש אינן מעצמות כדורגל. כאשר הגובה הממוצע של השחקנים הוא
המדד הטוב ביותר להישגי העתיד הוא הישגי העבר, מצא אקונומיסט. 80% מהנבחרות שהובילו את המדד ב-1976 נמצאות שם גם כיום, אבל למרות שקשה להצטרף לצמרת - הדבר אפשרי. יפן עשתה זאת באמצעות תוכנית סדורה שהחלה ב-1992; סנגל בנויה על שחקנים הלומדים באקדמיות בחו"ל; קוראסו וקייפ וֶרְדֶה מסתמכות על שחקנים שנולדו בחו"ל; קטאר למעשה קונה שחקנים. נבחרות שיש בהן יותר מהגרים נוטות להצליח יותר; מרוקו היא דוגמא מובהקת.
