מהקורונה ועד המלחמה מול איראן: אותם עובדים נפלטים שוב ושוב משוק העבודה

המשק הישראלי כבר למד להתאושש ממשברים. הוא עשה את זה אחרי הקורונה, אחרי "חרבות ברזל", אחרי "עם כלביא" וגם אחרי מבצע "שאגת הארי".
להרחבה: כל הכתבות בנושא עם כלביא בכל פעם מספר דורשי העבודה מזנק עם פרוץ המשבר, ובכל פעם הוא צונח כשההגבלות יורדות והפעילות חוזרת. אבל הדוח החדש של שירות התעסוקה מצביע על בעיה. מאחורי ההתאוששות הכללית יש קבוצה קבועה של עובדים שנפלטת שוב ושוב ממעגל העבודה, כמעט בכל אירוע חירום.

לפי הדוח, מרבית הנרשמים כדורשי עבודה במהלך "שאגת הארי" כבר נפלטו לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות, בהם סגרי הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא". במילים אחרות, לא מדובר רק באותן קבוצות חלשות יחסית בשוק העבודה, אלא במקרים רבים באותם אנשים ממש. זו המשמעות של "הדלת המסתובבת": עובד שנפלט בחירום אחד, חוזר לעבודה כשהמשק מתאושש, ואז נפלט שוב במשבר הבא.

המשק מתאושש מהר, אבל לא כולם חוזרים

הנתונים האלה מספרים סיפור כפול. מצד אחד, שוק העבודה הישראלי יודע לצאת ממשברים מהר יותר מבעבר. בקורונה נדרשו כשנתיים עד שמספר דורשי העבודה חזר לרמה שקדמה למשבר. אחרי "חרבות ברזל" זה כבר לקח כ-12 חודשים, ואחרי "עם כלביא" כארבעה חודשים. אחרי "שאגת הארי", חודשיים בלבד מסיום המבצע, מספר דורשי העבודה כבר ירד בכ-54% מהשיא, ירידה של כ-216 אלף איש, ועמד בסוף מאי על כ-180 אלף, לא רחוק מכ-155 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים לפני תחילת המשבר.

אבל ההתאוששות הזאת לא מתחלקת בצורה שווה. במהלך "שאגת הארי", שהתרחש בין 28 בפברואר ל-12 באפריל 2026, מדיניות פיקוד העורף הובילה לצמצום הפעילות המשקית, בעיקר במקומות שבהם נדרשת נוכחות פיזית, קבלת קהל, התקהלות או עבודה מחוץ לבית. במרץ, החודש שבו התרכזה עיקר ההשפעה על שוק העבודה, עלה מספר דורשי העבודה בכ-240 אלף, עלייה של 154% לעומת פברואר. מספרם טיפס מ-155.4 אלף דורשי עבודה בפברואר ל-395.6 אלף במרץ. עיקר העלייה הגיע מעובדים שהוצאו לחל"ת, שמספרם במרץ עמד על 176.5 אלף.

הקבוצות שנפגעות יותר הן אותן קבוצות שמופיעות שוב ושוב בדוחות על שוק העבודה בעת חירום: נשים, צעירים עד גיל 34, חרדים, ועובדים במשלחי יד שתלויים במפגש פיזי עם לקוחות או בעבודה מחוץ לבית. אבל הדוח הנוכחי מוסיף נדבך חשוב: לא רק שהקבוצות האלו נפגעות יותר, אלא שאצל חלק גדול מהן מדובר באותם עובדים שחווים פגיעה חוזרת. כלומר, המשבר לא רק יוצר אבטלה זמנית, אלא מייצר מסלול חוזר של חוסר יציבות תעסוקתית.

הדוגמה הבולטת ביותר היא נשים. לפי שירות התעסוקה, 71.3% מהנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באירוע חירום בשש השנים האחרונות. מחצית מהנשים שנרשמו כדורשות עבודה במהלך המבצע נפלטו לפחות בשלושה אירועי חירום שונים, ולמעלה משליש מהן נפלטו לפחות ארבע פעמים. במרץ 2026 מספר דורשות העבודה עלה ב-173.3% לעומת פברואר, בעוד שמספר דורשי העבודה הגברים עלה ב-131%. כלומר, גם בעוצמת הפגיעה הראשונית וגם בחזרתיות שלה, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר.

היפלטות חוזרת ממעגל העבודה פוגעת בצבירה הפנסיונית, בתקופות האכשרה הנדרשות למימוש זכויות סוציאליות, ברציפות התעסוקתית, בניסיון המקצועי ובתחושת הביטחון של העובד או העובדת. עובד שיוצא לחל"ת או מאבד עבודה פעם אחת יכול להתאושש. מי שחווה את זה שוב ושוב לאורך שש שנים, נכנס לשוק עבודה שבו כל משבר חיצוני עלול להחזיר אותו לאותה נקודת התחלה.

הפגיעה בולטת גם לפי משלחי יד. מספר דורשי העבודה שהם נותני שירותים אישיים, למשל מלצרים ומוזגי משקאות, עלה במרץ 2026 בכ-661% לעומת פברואר. מספר המטפלים בילדים והסייעים עלה בכ-439%, פקידים כלליים וקלדנים עלו בכ-414%, ועובדי ספורט וכושר עלו בכ-372%. אלו מקצועות שבהם העבודה תלויה במידה רבה בנוכחות פיזית, בהתקהלות או בקבלת קהל, ולכן הם רגישים במיוחד להנחיות פיקוד העורף ולירידה זמנית בביקושים.

גם כאן מופיעה אותה "דלת מסתובבת". כ-77.8% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה במהלך "שאגת הארי" נרשמו לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות. בקרב עובדי מכירות השיעור עומד על 75%, ובקרב מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח הוא עומד על 66.3%. כלומר, חלק מהמקצועות שנפגעים במשבר אינם רק חשופים יותר לאירוע הנוכחי, אלא נמצאים מראש במסלול פגיע יותר בכל פעם שהמשק עובר לזמן חירום.

• דמי חגים: מי מקבל תשלום על החג, וכמה כסף מגיע לכם באמת
• המשך עבודה אחרי גיל פרישה: זכויות והשלכות על הקצבה

מה מונע פיטורין?

הדוח מצביע על גורם אחד שמקטין את הסיכון להיפלט ממעגל העבודה: האפשרות לעבוד מרחוק. לפי שירות התעסוקה, ככל שמשלח יד מאפשר עבודה מרחוק, כך פוחת הסיכון לפגיעה תעסוקתית בזמן משבר. הפער בין הקורונה לבין "שאגת הארי" מלמד עד כמה השינוי הזה משמעותי. בקורונה העבודה מרחוק עדיין לא הייתה נפוצה מספיק, אבל מאז היא התבססה בחלק מהענפים והפכה למנגנון שמאפשר המשכיות גם בזמן חירום.

22 כתבות על עבודה מחכות לכם בעמוד הנושא

בענפי טכנולוגיות המידע, למשל, שבהם שיעור האפשרות לעבודה מרחוק גבוה במיוחד, הסיכון להיפלט ממעגל העבודה היה נמוך יחסית. לעומת זאת, אצל מטפלים אישיים, שבהם סיכויי העבודה מרחוק עומדים על 8% בלבד, החשיפה למשבר הייתה גבוהה בהרבה. בשירות התעסוקה מתארים את העבודה מרחוק כמעין "חיסון" מפני משברי חירום, לא משום שהיא מעלימה את הפגיעה במשק, אלא משום שהיא מאפשרת לחלק מהעובדים להמשיך לעבוד גם כשהמרחב הפיזי נסגר.

הנקודה הזאת חשובה במיוחד משום שהיא משנה את הדיון על חל"ת. עד היום, החל"ת שימש את המדינה כאחד הכלים המרכזיים למתן רשת ביטחון בעת משבר. אבל לפי שירות התעסוקה, כאשר הכלי הזה מופעל בצורה גורפת, הוא עלול להפוך ממנגנון הגנה למנגנון שמעמיק את הפגיעה, בעיקר באותן קבוצות שנפלטות שוב ושוב. לכן בשירות מציעים לבחון מודלים אחרים, בהם חל"ת חלקי שמאפשר עבודה במשרה מצומצמת לצד השלמת הכנסה מהמדינה, חלוקה של חל"ת בין בני זוג, והרחבה יזומה של יכולות העבודה מרחוק כבר בתקופת השגרה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: ״ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד- פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו"

• ה-AI יודע לכתוב ולתכנת: הכישור שישמור על ערך העובדים
• הפיטורים הגדולים בדרך - ה-AI פוגע בשוק העבודה: 113 אלף משרות נעלמו והפגיעה צפויה להתעצם