ראיון

עובדים מהמקלט: איך המלחמה משפיעה על שוק העבודה?

עבודה מרחוק, לחצים נפשיים והשמיים הסגורים - איך נראה שוק העבודה בצל המלחמה עם איראן, אלו זכויות יש לעובדים ולמעסיקים בתקופה הזו ולמה תקשורת בין עובדים למעסיקים חשובה היום יותר מתמיד? שיחה עם ד"ר לילך לוריא, מומחית לשוק העבודה

רוי שיינמן | (2)

שוק העבודה נמצא בשגרת מלחמה כבר כמעט שנתיים כשמעל לשבוע, עם פתיחת המלחמה עם איראן, יש לרבים קושי מאוד גדול להתעסק בעבודה השוטפת - העורף מלהטט בין אזעקות, מקלטים, ילדים ועבודה. העבודה נפגעת, המעסיקים נפגעים, כולם נפגעים. יש עובדים רבים שלא עובדים ולא זכאים לתשלום. איך מעסיקים ועובדים צריכים להתנהל בתקופה כזו ומה צריך לדעת על הזכויות שלכם והחובות שלכם - שיחה עם   ד"ר לילך לוריא, מומחית לשוק העבודה מאוניברסיטת תל אביב - "אנחנו במצב מורכב, יש את ההנחיות של פיקוד העורף שמאוד חריפות כרגע", אומרת לוריא, "חלק גדול ממקומות העבודה סגורים. עבודה מהבית היא בעיקרון פיתרון שנותן ודאות מסוימת - כלומר מי שיכול לעבוד מהבית יודע שימשיך לקבל שכר - אבל זה גם פתרון מוגבל מכיוון שיש הרבה אוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית גם אם המעסיק מאפשר, למשל אם יש ילדים בבית. 

"בקורונה עשו מחקרים בנושא הזה וראו שבהחלט יש גורמים שמקשים על עבודה מהבית. גם עכשיו יש קושי בין אם זה עובדה מהמקלט שלפעמים מביאה לשיבושים בתקשורת, הימצאות ילדים בסביבה, התארחות בבית אחר או אירוח של אנשים אחרים.


"שורה ארוכה של אוכלוסיות נפגעות. אנחנו יודעים שיש אוכלוסיות שפגיעות כבר מה-7.10 שעכשיו הפגיעה בהן גדלה, כשבנוסף יש אוכלוסיות חדשות. מה-7.10 יש כמה אוכלוסיות פגיעות - יש כמובן את משרתי המילואים ובני בנות הזוג שלהם - יש הרבה חוקים ופסיקות שמגנים עליהם, אבל משך השירות והאינטנסיביות שלו חסרי תקדים וממשיכים להערים קשיים. אוכלוסיה נוספת היא הורים לילדים - מוסדות החינוך סגורים ולכן הילדים בבית וזה מכביד על משק הבית, כשבנוסף הורים שעובדים מהבית מתקשים לעשות זאת כשהילדים בסביבה. יש המון חוסר ודאות כרגע.


"אוכלוסייה חדשה כתוצאה מהשמיים הסגורים - יש עובדים שתקועים בחו"ל בלי יכולת לחזור לארץ למקום העבודה, כשבמקביל לחלקם אין יכולת לעבוד ממקום הימצאם, שגם יכול להיות בהפרש זמנים שמקשה על עבודה מרחוק. חלק מהם כבר חזר, אבל יש עדיין רבים שלא חזרו. נתקלנו בעבר בשמיים סגורים אבל עד כה לא ראינו פתרונות משמעותיים לעובדים כאלה. במקביל השמיים הסגורים גם מקשים על עסקים שעובדים הרבה עם לקוחות מחו"ל - הם לא יכולים למשל לטוס לבקר לקוחות או לבצע פגישות עבודה, ובמשק גלובלי כמו זה שאנחנו פועלים בו גם לתופעה הזו יכולה להיות השפעה גדולה".


מה לגבי הזכויות של עובדים שנתקעו בחו"ל?

"זה מורכב, כאמור לא נתקלנו בתופעה רחבה כזו עד היום. אני מניחה שמי שנמצא בנסיעת עבודה כן זכאי לדברים מסוימים".


ראינו את המעבר הגדול לעבודה מהבית בתקופת הקורונה שגם המשיך אחרי המגיפה, זה משהו שיכול לקרות גם עכשיו?

"זה מעניין. עד הקורונה היו הרבה מקומות שאפשרו במידה מוגבלת עבודה מהבית, ואחרי הקורונה היה קשה לעשות חזרה חדה לעבודה פיזית. דווקא בתקופה האחרונה ראינו מגמה של חזרה למשרדים, גם אם במתכונת חלקית, אם כי ראינו מתחים סביב זה. קשה לדעת מה יהיה בהמשך כי קשה לדעת כמה זמן יימשך המצב הנוכחי, אבל ייתכן שאכן נראה השפעות ממושכות".


מה הזכויות מהצד של המעסיקים ומהצד של העובדים במקרים של מעבר לעבודה מרחוק?

"אין איזושהי הסדרה מראש. אין בישראל כרגע נוהל לחיצת כפתור, וביחסי עבודה מדברים כבר הרבה זמן שצריך לפתח נוהל כזה. בגלל שאין את זה אז מה שקורה זה ששוק העבודה מחכה שיהיה הסכם בין ההסתדרות למעסיקים או בינה לבין המדינה שתסדיר את הדברים רטרואקטיבית".

קיראו עוד ב"קריירה"


מה הזכויות של עובדים שמציגים ירידה בתפוקה או מביעים קשיים לעבוד עקב פגיעה נפשית או פיזית?

"מדובר כאן על מוגבלות זמנית, בין אם היא נפשית ובין אם היא פיזית, ויש כאן כל מיני זכויות, כמו למשל הגנה כללית מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש למשל הרבה אוכלוסיות שזכאיות להגנה מפיטורים. לפעמים גם יש זכויות שמגיעות מהביטוח הלאומי או קרן הפנסיה. במקרים מסוימים השאלה היא ממה נובעת הפגיעה - אם זה משרת מילואים למשל שהפגיעה שלו אירעה בזמן השירות אז הוא זכאי לגנה ופיצויים מהצבא למשל".


מי זכאי להגנה מפני פיטורים?

"משרתי מילואים, בני משפחה שלהם, עובדים שלא יכולים להגיע למקום העבודה. אבל הבעיה הגדולה יותר כרגע היא יותר הבעיה של השכר, ושם אין באמת פתרונות מוסדרים ומהירים".


מה מגיע למעסיק שהעובדים שלו לא יכולים לעבוד?

"כאמור, האוכלוסייה של העסקים והעצמאים ומי שמייצג אותם כל הזמן מדברת על זה שחסר נוהל לחיצת כפתור, כלומר שברגע שקורה אירוע יהיה מנגנון שנכנס לפעולה ויאפשר למעסיקים לישון בשקט. במקרה של עצמאיים שנפגעו השאלה היא ממה נגרם הנזק הכספי, יכול להיות שהעסק פתוח אבל לא מגיעים לקוחות ויכול להיות שהעובדים לא יכולים לעבוד. מה שקרה למשל בקורונה ובחודשים הראשונים למלחמה זה שהיה חוסר ודאות למשך תקופה, ולאחר מכן הסדירו ופיצו רטרואקטיבית. זה כמובן עדיף על כלום, אבל מקשה על המעסיקים בזמן אמת, בטח כשאין להם את אותן הזכויות כמו שכירים, כמו ימי מחלה למשל".


איך את ממליצה לעובדים שחוששים להגיע למקום העבודה או שלא יכולים לעבוד מרחוק להתנהל?

"לדעתי זה עניין יותר של יחסי אנוש. הכי חשוב שתהיה תקשורת טובה בין המעסיקים לעובדים, זו אמירה בעיקר למעסיקים כי זה הצד בעל הכוח. מאוד חשוב להיות כמה שיותר רגישים. אנחנו יודעים ממשברים בעבר שמצד העובדים יש חשיבות גדולה לאיך המעסיק מתייחס אליהם בתקופות קשות. בהנחה שהמעסיק רוצה שהעובד יישאר איתו לזמן ממושך, צריך להסתכל קדימה, להיות רגישים ולהבין שזה משבר זמני. לתת כמה שיותר יציבות וודאות לעובדים, כשבנוסף כמובן חייבים לתת מקום לעובדים להשמיע את קולם. מהמחקר שעשיתי על תקופת הקורונה אני יודעת להגיד שאז לפחות, באופן כללי, המעסיקים כן עשו את המאמצים האלה והשתדלו לא לפטר עובדים".


מה את מקווה שיקרה בשוק העבודה במשבר הנוכחי?

"מבחינת יחסי עבודה אני מקווה שיהיה כמה שיותר שיח של המדינה עם מעסיקים ועם ארגוני העובדים. שייעשו מאמץ כמה שיותר לראות מה שקורה בשטח עם התחשבות והסדרים מהירים שיתנו ודאות, גם עכשיו וגם בעתיד. שיהיו נהלי לחיצת כפתור שיתנו ודאות למשק".


יכולות להיות השפעות ממושכות?

"בוודאי. זה משבר ביטחוני שכרוך במשבר כלכלי. זה משבר שלצד הנזקים הפיזיים מביא גם לנזקים כלכליים משמעותיים. יש לזה השפעות גדולות על אבטלה, פיטורים, קיצוצים בשכר ובשעות העבודה. באופן כללי אני מעדיפה לדבר על תקווה, אבל אם דברים על החששות - כמובן שקודם כל חיי אדם, מעבר לזה ככל שהלחימה נמשכת המשבר הכלכלי והתוצאות הכלכליות מתגברות, כשגם השמיים הסגורים מציבים איום משמעותי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 22/06/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
    זה אירוע בקנה מידע היסטורי
  • 1.
    רמות ים יכו 22/06/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
    המלחמה עוברת בסבבה
ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל - מי שאומר אותה הוא ממובילי המהפכה ויש לו אינטרס גדול ועדיין, תמיד כדאי לקרוא מה יש לג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה להגיד; וגם מה אומרים באקדמיה - איך ישפיע ה-AI על שוק העבודה? 

רן קידר |

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים. 

ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים

הביקוש למתכנתים ממשיך לרדת

עמית בר |
נושאים בכתבה אבטלה תעסוקה

התאוששות מסוימת בשוק התעסוקה בחודש שעבר, אחרי הזעזועים בשל המלחמה. שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין סימני התאוששות עם ירידה בשיעור האבטלה ועלייה במספר המשרות הפנויות, כך עולה מהנתונים המעודכנים לחודש יולי. על רקע מבצע "עם כלביא" מול איראן שגרר זעזועים בתחילת הקיץ, נרשמה ירידה בשיעור האבטלה המורחב מיותר מ-10% ביוני ל-4.5% בלבד ביולי. מדובר בשינוי חד תוך חודש אחד שמעיד לכאורה על חזרה הדרגתית של המשק לפעילות תקינה.

במקביל, נרשמה עלייה של כ-7,000 במספר המשרות הפנויות מ-134.8 אלף ל-141.9 אלף משרות לפי נתונים מנוכי עונתיות. שיעור המשרות הפנויות, מדד לבחינת הביקוש לעובדים ביחס להיצע, עלה גם הוא מ-4.22% ל-4.43%.

שוק העבודה חזר ליציבות אך לא בכל הענפים

לכאורה, המספרים משקפים המשך יציבות מאז תחילת 2024, תקופה שבה התאזן שוק העבודה לאחר הזעזועים הראשוניים של תחילת המלחמה. מספר המשרות הפנויות נותר יציב סביב 140 אלף עם תנודות קלות בין חודשים. עם זאת, הנתונים למאי עד יולי מלמדים על תנועה שונה בין ענפים, חלקם ממשיכים לאבד גובה בעוד אחרים דווקא מציגים ביקוש גובר.

כך למשל, נרשמה ירידה של 4% במשרות הפנויות למהנדסים וירידה של 2.5% למתכנתים, ענפים שבעבר הובילו את הביקוש בשוק. גם בתחום התחבורה והאבטחה נרשמה מגמה דומה: ירידה של 7% במשרות לנהגים וירידה של 9% למאבטחים. מנגד, עלייה של 11% נרשמה במשרות הפנויות לנציגי מכירות טלפוניים ו-17% בפקידות. בתחום טכנאי הרשתות נרשמה קפיצה דרמטית של 35% אם כי המספר המוחלט עדיין נמוך יחסית, 400 משרות בלבד.