עובדים מהמקלט: איך המלחמה משפיעה על שוק העבודה?

שוק העבודה נמצא בשגרת מלחמה כבר כמעט שנתיים כשמעל לשבוע, עם פתיחת המלחמה עם איראן, יש לרבים קושי מאוד גדול להתעסק בעבודה השוטפת - העורף מלהטט בין אזעקות, מקלטים, ילדים ועבודה. העבודה נפגעת, המעסיקים נפגעים, כולם נפגעים. יש עובדים רבים שלא עובדים ולא זכאים לתשלום. איך מעסיקים ועובדים צריכים להתנהל בתקופה כזו ומה צריך לדעת על הזכויות שלכם והחובות שלכם - שיחה עם   ד"ר לילך לוריא, מומחית לשוק העבודה מאוניברסיטת תל אביב - "אנחנו במצב מורכב, יש את ההנחיות של פיקוד העורף שמאוד חריפות כרגע", אומרת לוריא, "חלק גדול ממקומות העבודה סגורים. עבודה מהבית היא בעיקרון פיתרון שנותן ודאות מסוימת - כלומר מי שיכול לעבוד מהבית יודע שימשיך לקבל שכר - אבל זה גם פתרון מוגבל מכיוון שיש הרבה אוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית גם אם המעסיק מאפשר, למשל אם יש ילדים בבית. 

"בקורונה עשו מחקרים בנושא הזה וראו שבהחלט יש גורמים שמקשים על עבודה מהבית. גם עכשיו יש קושי בין אם זה עובדה מהמקלט שלפעמים מביאה לשיבושים בתקשורת, הימצאות ילדים בסביבה, התארחות בבית אחר או אירוח של אנשים אחרים.

"שורה ארוכה של אוכלוסיות נפגעות. אנחנו יודעים שיש אוכלוסיות שפגיעות כבר מה-7.10 שעכשיו הפגיעה בהן גדלה, כשבנוסף יש אוכלוסיות חדשות. מה-7.10 יש כמה אוכלוסיות פגיעות - יש כמובן את משרתי המילואים ובני בנות הזוג שלהם - יש הרבה חוקים ופסיקות שמגנים עליהם, אבל משך השירות והאינטנסיביות שלו חסרי תקדים וממשיכים להערים קשיים. אוכלוסיה נוספת היא הורים לילדים - מוסדות החינוך סגורים ולכן הילדים בבית וזה מכביד על משק הבית, כשבנוסף הורים שעובדים מהבית מתקשים לעשות זאת כשהילדים בסביבה. יש המון חוסר ודאות כרגע.

"אוכלוסייה חדשה כתוצאה מהשמיים הסגורים - יש עובדים שתקועים בחו"ל בלי יכולת לחזור לארץ למקום העבודה, כשבמקביל לחלקם אין יכולת לעבוד ממקום הימצאם, שגם יכול להיות בהפרש זמנים שמקשה על עבודה מרחוק. חלק מהם כבר חזר, אבל יש עדיין רבים שלא חזרו. נתקלנו בעבר בשמיים סגורים אבל עד כה לא ראינו פתרונות משמעותיים לעובדים כאלה. במקביל השמיים הסגורים גם מקשים על עסקים שעובדים הרבה עם לקוחות מחו"ל - הם לא יכולים למשל לטוס לבקר לקוחות או לבצע פגישות עבודה, ובמשק גלובלי כמו זה שאנחנו פועלים בו גם לתופעה הזו יכולה להיות השפעה גדולה".

• שיא של 8 חודשים בבקשות השבועיות לדמי אבטלה בארה"ב
• "תעצרו גיוסים ותשתמשו ב-AI": מי אמר, ולמה זה צריך להדאיג את כולם

מה לגבי הזכויות של עובדים שנתקעו בחו"ל?

"זה מורכב, כאמור לא נתקלנו בתופעה רחבה כזו עד היום. אני מניחה שמי שנמצא בנסיעת עבודה כן זכאי לדברים מסוימים".

ראינו את המעבר הגדול לעבודה מהבית בתקופת הקורונה שגם המשיך אחרי המגיפה, זה משהו שיכול לקרות גם עכשיו?

"זה מעניין. עד הקורונה היו הרבה מקומות שאפשרו במידה מוגבלת עבודה מהבית, ואחרי הקורונה היה קשה לעשות חזרה חדה לעבודה פיזית. דווקא בתקופה האחרונה ראינו מגמה של חזרה למשרדים, גם אם במתכונת חלקית, אם כי ראינו מתחים סביב זה. קשה לדעת מה יהיה בהמשך כי קשה לדעת כמה זמן יימשך המצב הנוכחי, אבל ייתכן שאכן נראה השפעות ממושכות".

מה הזכויות מהצד של המעסיקים ומהצד של העובדים במקרים של מעבר לעבודה מרחוק?

"אין איזושהי הסדרה מראש. אין בישראל כרגע נוהל לחיצת כפתור, וביחסי עבודה מדברים כבר הרבה זמן שצריך לפתח נוהל כזה. בגלל שאין את זה אז מה שקורה זה ששוק העבודה מחכה שיהיה הסכם בין ההסתדרות למעסיקים או בינה לבין המדינה שתסדיר את הדברים רטרואקטיבית".

• פיטורי ענק באינטל - מעל 700 עובדים יפוטרו בישראל החל מחודש הבא
• "בכל מוצר חדש של סיילספורס יש נגיעה ישראלית"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה הזכויות של עובדים שמציגים ירידה בתפוקה או מביעים קשיים לעבוד עקב פגיעה נפשית או פיזית?

"מדובר כאן על מוגבלות זמנית, בין אם היא נפשית ובין אם היא פיזית, ויש כאן כל מיני זכויות, כמו למשל הגנה כללית מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש למשל הרבה אוכלוסיות שזכאיות להגנה מפיטורים. לפעמים גם יש זכויות שמגיעות מהביטוח הלאומי או קרן הפנסיה. במקרים מסוימים השאלה היא ממה נובעת הפגיעה - אם זה משרת מילואים למשל שהפגיעה שלו אירעה בזמן השירות אז הוא זכאי לגנה ופיצויים מהצבא למשל".

מי זכאי להגנה מפני פיטורים?

"משרתי מילואים, בני משפחה שלהם, עובדים שלא יכולים להגיע למקום העבודה. אבל הבעיה הגדולה יותר כרגע היא יותר הבעיה של השכר, ושם אין באמת פתרונות מוסדרים ומהירים".

מה מגיע למעסיק שהעובדים שלו לא יכולים לעבוד?

"כאמור, האוכלוסייה של העסקים והעצמאים ומי שמייצג אותם כל הזמן מדברת על זה שחסר נוהל לחיצת כפתור, כלומר שברגע שקורה אירוע יהיה מנגנון שנכנס לפעולה ויאפשר למעסיקים לישון בשקט. במקרה של עצמאיים שנפגעו השאלה היא ממה נגרם הנזק הכספי, יכול להיות שהעסק פתוח אבל לא מגיעים לקוחות ויכול להיות שהעובדים לא יכולים לעבוד. מה שקרה למשל בקורונה ובחודשים הראשונים למלחמה זה שהיה חוסר ודאות למשך תקופה, ולאחר מכן הסדירו ופיצו רטרואקטיבית. זה כמובן עדיף על כלום, אבל מקשה על המעסיקים בזמן אמת, בטח כשאין להם את אותן הזכויות כמו שכירים, כמו ימי מחלה למשל".

איך את ממליצה לעובדים שחוששים להגיע למקום העבודה או שלא יכולים לעבוד מרחוק להתנהל?

"לדעתי זה עניין יותר של יחסי אנוש. הכי חשוב שתהיה תקשורת טובה בין המעסיקים לעובדים, זו אמירה בעיקר למעסיקים כי זה הצד בעל הכוח. מאוד חשוב להיות כמה שיותר רגישים. אנחנו יודעים ממשברים בעבר שמצד העובדים יש חשיבות גדולה לאיך המעסיק מתייחס אליהם בתקופות קשות. בהנחה שהמעסיק רוצה שהעובד יישאר איתו לזמן ממושך, צריך להסתכל קדימה, להיות רגישים ולהבין שזה משבר זמני. לתת כמה שיותר יציבות וודאות לעובדים, כשבנוסף כמובן חייבים לתת מקום לעובדים להשמיע את קולם. מהמחקר שעשיתי על תקופת הקורונה אני יודעת להגיד שאז לפחות, באופן כללי, המעסיקים כן עשו את המאמצים האלה והשתדלו לא לפטר עובדים".

מה את מקווה שיקרה בשוק העבודה במשבר הנוכחי?

"מבחינת יחסי עבודה אני מקווה שיהיה כמה שיותר שיח של המדינה עם מעסיקים ועם ארגוני העובדים. שייעשו מאמץ כמה שיותר לראות מה שקורה בשטח עם התחשבות והסדרים מהירים שיתנו ודאות, גם עכשיו וגם בעתיד. שיהיו נהלי לחיצת כפתור שיתנו ודאות למשק".

יכולות להיות השפעות ממושכות?

"בוודאי. זה משבר ביטחוני שכרוך במשבר כלכלי. זה משבר שלצד הנזקים הפיזיים מביא גם לנזקים כלכליים משמעותיים. יש לזה השפעות גדולות על אבטלה, פיטורים, קיצוצים בשכר ובשעות העבודה. באופן כללי אני מעדיפה לדבר על תקווה, אבל אם דברים על החששות - כמובן שקודם כל חיי אדם, מעבר לזה ככל שהלחימה נמשכת המשבר הכלכלי והתוצאות הכלכליות מתגברות, כשגם השמיים הסגורים מציבים איום משמעותי".