פוקוס מניות עקפה את הענף בטווחים הארוכים, אבל מתקשה מתחילת השנה - הנה 77 המניות המעודפות שלה

יש קרנות נאמנות שבהן השם אומר כמעט הכל. קרן שעוקבת אחרי מדד ת"א 125 תחזיק את מניות המדד, קרן כספית תתמקד בניירות קצרים ופיקדונות, וקרן אג"ח ממשלתיות תספק פחות או יותר את תשואת החוב של המדינה. אבל יש קרנות שבהן השם הוא רק נקודת הפתיחה. כדי להבין מה באמת קורה בהן, צריך להרים את מכסה המנוע, לפתוח את התיק ולראות ממה הוא באמת בנוי. קרן פוקוס (B4) מניות, שמנוהלת תחת איילון קרנות נאמנות, היא בדיוק כזו.

על הנייר, מדובר בקרן מניות מקומית בקטגוריית "All Cap" (כל שווי שוק) כלומר, קרן שמשקיעה בכלל החברות בבורסה, בלי להגביל את עצמה רק למניות הגדולות ומדדי הדגל. מדיניות ההשקעה נותנת למנהלי הקרן מרחב תמרון רחב במיוחד: חשיפה למניות בארץ של 75% עד 120%, חשיפה למט"ח של עד 30%, ואישור להחזיק אג"ח בסיכון גבוה (שאינן בדירוג השקעה) בהיקף של עד רבע מהתיק. במילים פשוטות, הקרן היא מוצר עם דנ"א מנייתי, מוצר שנבנה מראש עם גמישות גבוהה, מה שמאפר למנהל הקרן לשנות פוזיציות ולהתאים את הרכב הנכסים לפי תנאי השוק.

ואפשר לראות שהמנהלים מותחים את הגבולות עד הסוף. הם לא ממש מסתתרים מאחורי רכיבים דפנסיביים. החשיפה למניות עומדת על קרוב ל-92%, החשיפה למט"ח על כ-8%, ורכיב האג"ח המשוקלל עומד על כ-3.5% בלבד, עם דירוג משוקלל B ומח"מ ממוצע של 3.42 שנים. כלומר, למרות שיש בקרן גם רכיבי אג"ח, מזומן וכלים נוספים, רוב הערך שלה נמצא במניות. הרבה מניות, הרבה אקטיביות, ובהתאם - לא מעט תנודתיות.

המניות עבדו טוב לפחות אם נסתכל בטווח הרב-שנתי. בטווח הארוך הקרן מציגה מספרים חזקים מאוד. תשואה של 39% ב-12 החודשים האחרונים, 110% בשנתיים ו-131% בשלוש שנים. אבל אם אתם מסתכלים רק על המספרים הארוכים אתם יכולים לפספס את מה שקורה כשהשוק פחות חיובי, כמו שאנחנו עדים בחודשים האחרונים. בטווח הקצר הקרן נצבעה באדום, עם ירידה של יותר מ-9% מתחילת החודש, מתחילת השנה היא עדיין חיובית, עם תשואה של כ-4.2%, אבל הרבעון האחרון חתך בתשואה הזאת משמעותית והוא מזכיר לנו שלהשיג אלפא בשוק דורש קצת אורך רוח.

אבל יותר חשוב להבין איך הקרן הזאת ביחס לאחרות והאם היא בחירה טובה, התשובה היא בכלל לא חד משמעית. בענף "מניות בארץ" פועלות כיום 132 קרנות נאמנות, והממוצע שלהן עומד על ירידה של כ-7.8% מתחילת החודש, עלייה של כ-8.6% מתחילת השנה, תשואה של כ-35.8% בשנה וכ-120% בשלוש שנים. כלומר, פוקוס מניות מציגה ביצועים טובים יותר מהממוצע בטווח של שנה ושלוש שנים, אבל חלשה יותר בטווח הקצר ובמיוחד מתחילת השנה, היא עושה את זה גם עם דמי ניהול לא זולים, הקרן גובה דמי ניהול של 1.69% ודמי נאמנות של 0.04%, זה לא עלויות של מוצר פסיבי זול ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון.

מה יש בתוך התיק?

כמו שפתחנו הדרך להבין את הקרן היא לא דרך שם הקטגוריה שלה, אלא דרך ההחזקות. מצד אחד, יש בה את העוגנים הגדולים של הבורסה המקומית. אתם תמצאו את טבע טבע 1.8%   כההחזקה הגדולה ביותר בקרן, עם כ-4.8% מהנכסים. אחריה נמצאות אנלייט אנלייט אנרגיה 1.95%   עם 4.4%, לאומי לאומי -3.14%   עם 3.9% ופועלים פועלים -2.24%   עם 3.6%. לצד אלה מופיעות גם בזק בזק -1.91%  , מזרחי טפחות מזרחי טפחות -2.75%  , דיסקונט דיסקונט -3.27%  , אלביט אלביט מערכות 1.06%  , מליסרון מליסרון -1.13%  , חברה לישראל חברה לישראל -0.55%    (בעלת השליטה באייסיאל) ונובה נובה -0.75%  . ההחזקות האלה מחברות את הקרן לכל הסגמנטים הגדולים של השוק קודם דרך הבנקים, פארמה, וגם ביטחון, תקשורת, נדל"ן ושבבים.

אבל זה חלק קטן מההחזקה וזה מה שהופך את הקרן להרבה פחות שגרתית או "משעממת". אחרי השמות הגדולים מגיעה שכבה ארוכה של מניות קטנות ובינוניות, כאלה שלא תמיד מגיעות לכותרות וזוכות לסיקור קבוע. הקרן מחזיקה 77 מניות, ובתוכן אפשר למצוא שמות כמו רפק, עשות, אימקו, מבטח שמיר, רב בריח, ארית, תאת טכנולוגיות, ארי נדל"ן, אקסל, סאנפלאואר, קווליטאו, ליברה, שניב, טופ גאם, מותג עירוני, אטראו, בוני תיכון וטרמינל איקס. אתם כבר מבינים, זו לא קרן שמנסה רק "לקנות את השוק", זה קרן שעושה 'סטוק פיקינג' יש כאן בחירה מאוד ספציפית של מניות.

כאן גם נמצא כנראה חלק גדול מהאופי של פוקוס. עם המניות הגדולות הקרן מקבלת סחירות, וחיקוי מסויים למדדים המרכזיים. עם שאר הפוזיציות היא מנסה למצוא את המקומות שבהם ניהול אקטיבי יכול לייצר ערך מוסף. במילים אחרות, היא מחפשת חברות שבהן אולי יש פער בין מה שהשוק רואה לבין מה שמנהל ההשקעות חושב שהחברה שווה או יכולה להיות שווה בעתיד. וזה כפי שאנחנו יודעים יכול לעבוד טוב, אפילו טוב מאוד בתקופות חיוביות, אבל זה גם יכול לכאוב כאשר הסנטימנט מתהפך או כאשר הנזילות בשוק נחלשת. במניות קטנות יש את אפקט המומנטום. הן יכולות לעלות מהר, אבל הן גם יורדות מהר.

• האשליה של אנליסט אסטרטגיות: האם הקרן היקרה בישראל באמת שווה את המחיר?
• הטריק של הראל שיגרום לכם להישאר בקרן יותר זמן

האופי האקטיבי של הקרן לא נעצר בבחירת מניות. הוא מגיע גם לשימוש באופציות. הקרן מחזיקה אופציות בשיעור של כ-7.6% מהנכסים, בהיקף של כ-1.8 מיליון שקל. ההחזקה הבולטת ביותר היא אופציית ארי נדל"ן, שמשקלה כ-3.5% מהקרן, ולצידה אופציות בביג, מיטב טרייד, סלע נדל"ן, רותם שני, מניבים ריט, מותג עירוני, אלומיי ושובל. אופציה היא כלי שונה מהחזקה רגילה במניה. היא יכולה להגדיל את הרווח כאשר הכיוון נכון, אבל היא גם מגבירה את הרגישות של התיק לתנועה במחיר נכס הבסיס. וזה גם מתחבר לאופי האקטיבי של הקרן.

והנה פרט מעניין אף שהקרן מוגדרת כקרן מניות ישראלית. הקרן מחזיקה שתי מניות זרות: מטא Meta Platforms 1.7%  , במשקל של כ-1.9%, וגם את רוקהופר (Rockhopper Exploration, RKH.L) שנסחרת בלונדון, במשקל של כ-2.2%. במקרה של רוקהופר , זו אמנם חברה בריטית, אבל לא מדובר בהחזקה מנותקת לגמרי מהסיפור הישראלי: החברה שותפה עם נאוויטס פטרוליום הישראלית בפרויקט Sea Lion שבאזור איי פוקלנד, כאשר נאוויטס נאוויטס פטר יהש 1.64%   היא המפעילה ומחזיקה 65% מהפרויקט, ורוקהופר מחזיקה ב-35%.

לצד זה, הקרן מחזיקה גם ביחידות השתתפות של הזדמנות יהש, במשקל של כ-1.15%. גם כאן מדובר בחשיפה לעולם האנרגיה והחיפושים, כך שהקרן לא רק מוסיפה לעצמה “קצת חו"ל”, אלא בונה בתיק גם שכבה נקודתית של חשיפה לסקטור האנרגיה, חלקה דרך הבורסה המקומית וחלקה דרך חברה זרה עם זיקה ברורה לשחקן ישראלי. מעבר לכך יש לה גם קרנות סל וקרנות אינדקס שמוסיפות חשיפה לטכנולוגיה ולנאסד"ק, כולל SPTECH.MTF ו-iShares Expanded Tech-Software. זה לא הופך את הקרן לקרן חו"ל, אבל זה כן מראה שהיא לא סגורה רק בתוך הבורסה המקומית.

החלק הפחות שגרתי: חשיפות שליליות

אחד הפרטים היותר מעניינים בקרן נמצא דווקא בצד השלילי של התיק. הקרן מציגה חשיפות שליליות לכמה מניות מוכרות בבורסה, בהן נאייקס, אלקטרה, שופרסל, איי.סי.אל, ורידיס, אנרג'יקס, אלקטרה נדל"ן ותמר פטרוליום. החשיפות השליליות הבולטות ביותר הן לנאייקס (דואלית) נאייקס 1.2%  , בשיעור של 1.24%- מהקרן, לאלקטרה בשיעור של 0.92%- ולשופרסל בשיעור של 0.81%-.

אמנם בלי פירוט מלא של אופן הביצוע אי אפשר לקבוע בוודאות אם מדובר בשורט על המניות, בנגזרים או במבנה אחר שמייצר חשיפה שלילית. אבל מבחינה כלכלית, הרעיון דומה: כאשר המניה יורדת, החשיפה השלילית יכולה לתרום לקרן; כאשר היא עולה, היא עלולה לפגוע בה. עצם קיומן של פוזיציות כאלה מלמד שהקרן לא רק בוחרת במה להיות מושקעת, אלא גם מסמנת מניות שבהן היא מעדיפה להיות בצד ההפוך או לפחות לצמצם חשיפה.

• עם 2,444 קרנות ו-757 מיליארד שקל מנוהלים: 2025 הייתה שנת השיא של הקרנות בישראל
• דירוג קרנות הגידור בנאמנות: מי בראש ומי בתחתית?

זה נקודה מאוד פיקנטית. רוב המשקיעים חושבים על קרן מנייתית כעל מוצר שקונה מניות ומחכה שהשוק יעלה. כאן התמונה שונה. פוקוס מנסה לנהל את התיק בצורה גמישה יותר: להחזיק מניות שהיא מאמינה בהן, להשתמש באופציות כדי להגדיל חשיפה לנקודות מסוימות, להוסיף חשיפה לחו"ל ולטכנולוגיה, ובמקביל להחזיק חשיפות שליליות במניות שבהן היא כנראה רואה סיכון או תמחור פחות אטרקטיבי. זה כבר פרופיל שמזכיר יותר ניהול אקטיבי אינטנסיבי, ופחות קרן מדדית בתחפושת.

הקרן גדלה, אבל המחיר הוא תנודתיות

הביצועים של השנים האחרונות עשו את שלהם. בתוך כשנה היקף הנכסים של הקרן עלה מאזור 40 מיליון שקל לאזור 80 מיליון שקל. חלק מהעלייה נובע מהתשואות, אבל גם נתוני הגיוסים מצביעים על כניסה של כסף חדש בחודשים האחרונים, אחרי תקופה שקטה יותר במהלך הקיץ הקודם של 2025. הקרן עדיין לא גדולה במונחי תעשיית הקרנות, אבל היא כבר לא נמצאת לגמרי בשוליים.

מבחינת עלויות, מדובר בקרן אקטיבית לכל דבר. דמי הניהול עומדים על 1.69%, ודמי הנאמנות על 0.04% (ללא שיעור הוספה). אלה לא עלויות של מוצר פסיבי זול, ולכן השאלה המרכזית מבחינתכם היא האם הניהול האקטיבי הזה, בחירת המניות הקטנות, השימוש באופציות והחשיפות השליליות, יכולים להמשיך להצדיק את עצמם גם בתקופות פחות חזקות בבורסה. כשהקרן עולה 40% בשנה, דמי הניהול נראים פחות דרמטיים. כשהיא יורדת יותר מ-9% בחודש, אתם מרגישים גם את העלות וגם את התנודתיות.