היתרון לקוטן לא תמיד עובד - הקרנות של ISP ואלפי בנדק
בקופת חברת ברקשייר האת'וואי של המשקיעים המפורסמים בעולם וורן באפט וצ'ארלי מאגנר שוכבים מעל 150 מיליארד דולר. יש לכך ככל הנראה שתי סיבות, המשלימות זו את זו. ראשית ה"מזומן", כלומר השקעות קצרות טווח באג"ח לסוגיו השונים נותן כיום תשואה לא רעה, והשניה – אין כל כך השקעות המתאימות לכסף הגדול של ברקשייר. אם ברקשייר תשקיע בחברות בשווי שוק של כמה מאות מיליוני דולרים "בלבד" לא תהיה לזה כמעט השפעה על חברת הענק ששווה כ-800 מיליארד דולר, לא הרבה יותר מה-5% שהיא יכולה לקבל על המזומן. השקעה כזו גם תעוות לחלוטין את כל התמחור של חברה כזו. אין בנמצא כל כך הרבה חברות בסדר גודל שיכול לעניין את ברקשייר.
זה לא אומר שאין השקעות טובות בשוק האמריקאי, אולי אפילו מציאות שעוד יזנקו במאות ואלפי אחוזים תוך זמן קצר יחסית. אבל אפילו אם ברקשייר ימצאו כמה "פנינים" כאלה זה לא יהיה מורגש בתשואות של החברה, שכבר מתקשה להכות את המדדים המרכזיים לאחר עשרות שנים של הצלחות פנומנליות.
ברקשייר האת'וואי היא כמובן דוגמה קיצונית, אבל היא מדגימה היטב את מה שקרוי "יתרון לקוטן". קרן השקעות שתנהל כמה עשרות מיליוני דולרים\שקלים, במידה ותמצא כמה "מציאות" כאלה זה ישפיע באופן דרמטי על התוצאות שלה, אפילו אם יהיו השקעות אחרות שימחקו לגמרי. האפשרות להפסד בהשקעה גרועה היא רק 100% (ובדרך כלל הרבה פחות), השקעה טובה, לעומת זאת, יכולה להשיא אלפי אחוזים.
בנוסף, לקרנות קטנות יש גמישות לעבור בקלילות יחסית מהשקעה אחת לאחרת במידת הצורך. אם ברקשייר תרצה לצאת מאחת מההשקעות המפורסמות שלה – אפל, קוקה קולה או בנק אוף אמריקה – זה ייצור זעזוע בשוק, ולכן למרות שיכול להיות שבנק אוף אמריקה כרגע הוא לא ההשקעה האופטימלית עבורה, היא תשאר שם ככל הנראה עוד שנים רבות. בקרנות השקעה קטנות זה לא המצב.
אם נרד בכמה וכמה סדרי גודל לשוק הקרנות הישראלי נוכל לומר שהיתרון לקוטן הזה אמור לפעול גם פה. במיוחד בקרנות המופנות להשקעות בחו"ל, שם האפשרויות הן אינסופיות, אך גם בכאלה המשקיעות בארץ. בקרנות הגדולות שמנהלות מעל מיליארד שקל יש פחות גמישות וגם השקעה טובה של כמה אחוזים בודדים בחברות בשווי עשרות או מאות מיליוני שקלים בודדים לא ישפיעו כל כך על התשואה של קרן גדולה. השקעה של יותר מכמה אחוזים בודדים מסבכת את הקרן מבחינות מנהליות שונות, וגם לא תמיד אפשרית. מצד שני יש גבול לכמה חברות גדולות יותר יכולות להיות טובות לאורך זמן. ישנה גם פחות גמישות לעבור מהשקעה להשקעה. החברות הקטנות יותר לעומת זאת יכולות לנצל את הזריזות והגמישות שלהן והקוטן כדי ליצור תשואות טובות יותר.
לכן, זה די מובן שכמעט תמיד הראשונות בטבלה לאורך תקופות זמן שונות הן חברות קטנות יחסית או קרנות קטנות. הקרנות הגדולות על פי רוב משתרכות מאחור, או לכל היותר באמצע הטבלה. גם כאלה שהיו טובות בתחילת דרכן, מתקשות לשמור על המעמד הזה עם התנפחות ערך הנכסים המנוהלים.
למרות כל זאת, ישנן חברות או קרנות קטנות שלא ממש מצליחות לבלוט, וגם המקומות האחרונים בטבלה מאוישים לא מעט על ידי חבורת קטנות. מה הסיבות לכך? אולי הקלות היחסית של הקמת קרנות מזרימה לשוק גם אנשים פחות מוכשרים בניהול השקעות, שמקימים "בית השקעה בוטיק" עם הרבה יחסי ציבור ומצליחים לגייס כמה מיליוני שקלים. ייתכן שגם הצלחות זמניות בתחילת הדרך בקרנות קטנות מאד מסייעות להתברג בהתחלה במקומות הראשונים ולמשוך משקיעים, ואז זה כבר נהיה יותר קשה. סיבה אפשרית נוספת היא שלגופים קטנים יש פחות משאבים להשקיע בניהול ובאנליזה של השקעות. על כל פנים, המציאות היא שגם בסוף הטבלה נמצא קרנות קטנות לרוב. נציג השבוע שני בתי השקעות קטנים יחסית, שלא מצליחים לבלוט לטובה, על פי רוב להיפך.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
בית השקעות אלפי בנדק בהובלת יונה בנדק וקובי אלפי הוקם בשנת 2011, עוסק בניהול תיקים וגם מפעיל כמה קרנות נאמנות באמצעות שירותי ההוסטינג של הראל. לחברה שלוש קרנות בקטגוריות המרכזיות בשוק המניות – מניות ישראל, מניות חו"ל וגמישות. החברה גם מנהלת קרן אחת הממוקדת באגרות חוב ללא מניות כלל, ועוד שלוש קרנות מעורבות דלות מניות - הקטגוריה האהובה על המשקיעים בישראל – 90\10, 80\20 ו- 70\30. רוב הקרנות בניהול החברה קטנות למדי עם לא יותר מ-30 מיליון שקל כל אחת, לבד מהקרן הגמישה שמנהלת 128 מיליון שקל, והיא גם מהמובילות בקטגוריה (בשבוע שעבר סקרנו את הקרנות הגמישות).
מה עשו שאר הקרנות של החברה? תחילה הקרנות המנייתיות:
הקרן הגמישה לא קיימת בטווח הארוך, ובטווח הקצר היא בין המובילות מתחילת שנה, בשנה מאתגרת למדי. התוצאות הן בהחלט טובות בכל קנה מידה. אבל בכל מקום אחר בו נסתכל בטבלה נראה אדום. אדום כהה מייצג קרן שנמצאת ב-10% הגרועות ביותר בקטגוריה, כשבמקרה אחד אלפי בנדק "כבשה" את המקום האחרון. בשני מקרים נוספים, בשניהם מתחילת השנה, הקרן של החברה נמצאת ב-20% הגרועים (אדום בהיר). האם בקרנות האגחיות המצב משתפר? לא ממש.
בקרנות האגחיות אין מקרה אחד מתוך ה-12 שנבדקו שאלפי בנדק הייתה ב-20% הטובות. למעשה, בשום מקרה היא לא הצליחה להיות ב-50% הטובות. בשני מקרים אלפי בנדק נמצאת במקום האחרון, במקרה אחד לפני האחרון, ובשלושה מקרים נוספים היא ב-20% האחרונים.
בית השקעות קטן נוסף מתהדר בשם הלועזי ISP Assest Management. הוא משתמש בשירותי ההוסטינג של איילון ומנהל רק חמש קרנות. גם במקרה זה מדובר בקטגוריות המרכזיות בשוק הישראלי: מניות חו"ל, מניות ישראל, אג"ח ללא מניות ומעורבות 80\20 ו-90\10. בארבע מהקרנות מנוהלים עד 60 מיליון שקל. קרן נוספת, זו של 90\10, מנהלת 366 מיליון שקל. רוב הקרנות של החברה לא קיימות זמן ארוך.
האם החברה יודעת לנצל את היתרונות של ניהול השקעות בהיקפים קטנים? על פי התוצאות עד כה לא כל כך. להלן הטבלה:
- 2.אחד מהתעשיה 06/11/2023 19:28הגב לתגובה זוזה ממש לא רציני להסיק מסקנות לגבי שנה אחת או פחות מזה צריך לבחון על פני זמן של 3 ו 5 שנים, היו שנים שקרנות מעורבות שלהם היו במקום ראשון חודשים רבים, נראה כמו כתבה מגמתית ולא רצינית לצערי! בכל מקרה הקרן אלפי בנדק גמישה יוצאת דופן מאז שהוקמה בתחילת 2022 והיא ייחודית ופורצת דרך שוה לבדוק אותה
- 1.הגמישה של בנדק 06/11/2023 11:37הגב לתגובה זוהשאר של בנדק חלשות. בגזרת הגמישות יש לה תחרות חזקה עם ורדן וקבין , שלושתן השיגו תשואות מצוינות לטווח של שנה שנתיים ומתחילת השנה. קרנות קטנות ויעילות.
- השקעות 07/11/2023 10:11הגב לתגובה זואם מתסכלים מאז שהקרן הזו הוקמה בתחילת 2022, אף קרן לא קרובה אליה כולל ורדן וקבין שירדו הרבה בשנה שעברה (בזמן שאלפי בנדק גמישה עלתה חזק !! ) שים לב
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
