הירשמו
  1. ראשי
  2. קריירה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה
מדריך

מי זכאי, מתי וכמה מקבלים? מדריך לדמי אבטלה

מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל איבדו רבים את מקום עבודתם. המדינה מנסה לסייע להם, וגם למי שמנסים לחזור למעגל העבודה גם בלי קשר למלחמה. "ביזפורטל" ריכז את המידע החשוב למי שפוטר ומבקש לקבל דמי אבטלה עד שימצא עבודה חדשה
עוזי גרסטמן | (4)
נושאים בכתבה אבטלה ביטוח לאומי דורשי דמי אבטלה המוסד לביטוח לאומי

בישראל, עובדים שכירים שאיבדו את עבודתם – בין אם פוטרו, התפטרו, או הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) על ידי המעסיק שלהם – עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה מהמדינה, דרך המוסד לביטוח לאומי. מטרת דמי האבטלה היא להעניק להם תמיכה כלכלית בתקופה שבה הם מחפשים עבודה חדשה. שיעור האבטלה הרשמי בישראל נמוך יותר ממה שקורה בפועל.

עבור עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023, לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל, נקבעו כמה הקלות בתנאים: קיצור תקופת האכשרה, קיצור תקופת החל"ת שמזכה בדמי אבטלה, זכאות לדמי אבטלה מהיום הראשון, זכאות רצופה לתושבים שפונו, ביטול ההגבלה על מספר ימי הזכאות למי שעדיין לא מלאו להם 40 ועוד. בני 67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת אינם זכאים לדמי אבטלה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מאפשרת להם המדינה לבקש מענק מיוחד, אם עמדו בתנאים שנקבעו.

כדי להיות זכאים לדמי אבטלה, על העובדים להיות תושבי ישראל ולצבור תקופת עבודה מסוימת, המכונה "תקופת אכשרה". מדובר בתקופה של 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, או לרישום בלשכת התעסוקה.

גם עובדים שהתפטרו מיוזמתם עשויים להיות זכאים, אך זכאותם תחל רק אחרי 90 יום מיום הפסקת העבודה. כמו כן, עובדים צעירים מגיל 20 עשויים להיות זכאים לתשלום דמי אבטלה במקרים מיוחדים, כמו שחרור מצה"ל או שירות לאומי.

תהליך קבלת דמי אבטלה

כדי לממש את זכאותם, על העובדים להירשם בשירות התעסוקה מיד לאחר הפסקת העבודה. אפשר לבצע רישום ראשוני באתר שירות התעסוקה, ולאחר מכן יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. הרישום בשירות התעסוקה הוא קריטי, מכיוון שדמי האבטלה מחושבים ממועד הרישום ולא ממועד הפסקת העבודה.

דמי האבטלה מחושבים בהתאם לשכר של העובדים בששת החודשים האחרונים לפני הפסקת העבודה. במידה שהעובד עבד בשני מקומות עבודה ופוטר מאחד מהם, חישוב דמי האבטלה יתבסס על ההכנסות שלו משני המעסיקים. אם העובד ממשיך לעבוד אצל מעסיק נוסף, השכר שהוא מקבל ינוכה מהסכום שמגיע לו במסגרת דמי האבטלה.

תקופת הזכאות ותשלום דמי האבטלה

מספר הימים שבהם מקבלים דמי אבטלה משתנה בהתאם לגיל העובד ולמצבו המשפחתי. באופן כללי, ניתן לנצל את הזכאות במשך 12 חודשים מיום הרישום הראשון בשירות התעסוקה. סכום דמי האבטלה לחודש מחושב כך: סכום דמי האבטלה של העובד ליום, כפול מספר הימים שבהם הוא התייצב בלשכת שירות התעסוקה באותו חודש. כך לדוגמה, אם סכום דמי האבטלה שלך ליום הוא 240 שקל, וביוני הוא התייצב 18 יום, סכום דמי האבטלה עבור יוני יהיה 4,320 שקל.

קיראו עוד ב"קריירה"

העובדים חייבים להתייצב בלשכת התעסוקה בימים שנקבעו להם, ואם ייעדרו מהמפגשים או יסרבו להצעות עבודה מתאימות, תיתכן הפחתה בזכאותם לדמי האבטלה. דמי האבטלה משולמים בחודש שלאחר ההתייצבות בלשכה, והתשלום הראשון יתקבל לאחר סיום הטיפול בתביעה.

לעתים ניתן לקבל דמי אבטלה לצד קצבאות נוספות

עובדים שפוטרו עשויים להיות זכאים לזכויות נוספות, כמו שמירת הזכויות הפנסיוניות או קבלת מענק להשלמת שכר אם נשלחו לעבודה עם שכר נמוך יותר. במקרים מסוימים, ניתן לקבל גם שתי קצבאות במקביל, כמו קצבת הבטחת הכנסה לצד דמי אבטלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נהדר 13/08/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    אתר כלכלי?!?!?! אולי אתר סוציאלי? פרסמו הדרכות מטעמכם למגזר החרדי,הערבי שלא ניתן ליהודי להיכנב אליו ללא אלימות,לנשים מוכות ,העזרו בסוציולוג זיו סגל
  • 2.
    100 13/08/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    מקצצים בימים בהתחלה ובהמשך, גם מקצצים מחיר יומי. אבל לבטלני ה"אמונה" יש קצבאות לכלללל החיים....
  • 1.
    רון גל 13/08/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    אם התפטרת. למישהו יש טיפ איך לגרום למעסיק שלך לפטר אותך מבלי לעשות מעשה קיצוני כמו לשפוך עליו כוס קפה באמצע חדר האוכל מול כולם.
  • מה דעתכם 13/08/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    מסכנים בראשית דרכם כשעוד לא ראו גרוש וכבר מס הכנסה שולח להם "פנקסי חובות"
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

להמשך הכתבה לחץ כאן