עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכם
המלחמה בעזה, שנכנסה זה עתה לחודש השלישי שלה, דרשה מהמדינה לספק פתרונות לשורה ארוכה של עסקים ואנשים שנפגעו ממנה כלכלית. עסקים שסובלים מאובדן הכנסות, מפונים שזקוקים למימון מחייתם, מילואימניקים, עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום – כל אלה ואחרים קיבלו מענה כזה או אחר מהמדינה, טוב יותר או טוב פחות.
אחת האוכלוסיות שנפגעה מהמצב וזכתה לפתרון ייחודי משלה היא בני ה-67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת. על פי המנגנון שנקבע, עובדים כאלה יהיו זכאים למענק מיוחד אם עמדו בתנאים שנקבעו.
ראשית, נסביר: גיל 67 הוא גיל הפרישה מעבודה בישראל. אלא שישראלים רבים שמגיעים לגיל הפרישה, ובודקים את קצבת הפנסיה שמגיעה להם אחרי שנים רבות של עבודה, מחשבים ומגיעים פעמים רבות למסקנה העגומה שהקצבה הזאת לא תספיק להם, והם נאלצים להמשיך לעבוד. יש גם מקרים שאנשים בגיל הזה פשוט מעוניינים להמשיך לעבוד, כי הם אוהבים את עבודתם והיא נותנת להם סיבה לקום בבוקר ולהמשיך להיות יצרניים ומועילים.
כך או אחרת, על פי החוק בישראל, מאחר ש-67 הוא גיל הפרישה, מי שעובר את הגיל הזה וממשיך לעבוד אינו זכאי לדמי אבטלה ולמעשה מופלה לרעה.
בעקבות המלחמה, מצאו את עצמם עובדים רבים בני 67 ומעלה מפוטרים מעבודתם או שהוצאו לחל"ת כפוי על ידי מקום העבודה, אבל בניגוד לעובדים אחרים, לא ישולמו להם דמי אבטלה.
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מענק מיוחד. מי זכאי למענק וכמה מקבלים?
מי זכאי למענק? בני 67!ישנם 3 קריטריונים שעובדים בני 67 צריך לעמוד בכולם על מנת להיות זכאים למענק:
ראשית, מן הסתם, עליהם להיות תושבי ישראל בני 67 ומעלה. שנית, הם עבדו במשך שלושה חודשים רצופים לפחות לפני היציאה לחל"ת או הפיטורים. לבסוף, הם פוטרו או הוצאו לחל"ת לאחר ה-7 באוקטובר ולא עבדו באוקטובר ונובמבר במשך 14 ימים רצופים לפחות.
נדגיש כי הדברים אמורים רק לעובדים שכרים, כאשר עובדים עצמאים אינם זכאים למענק הזה.
כמה כסף מקבלים? מקסימום 134 שקל ליום
הנוסחה לחישוב סכום המענק היא כזאת: 75% מהשכר החודשי הממוצע בשלושת החודשים שבהם קיבל העובדו את השכר הכי גבוה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים או היציאה לחל"ת, חלקי 30.
בכל מקרה, גובה המענק היומי לא יעלה על 134 שקל ליום. לדוגמה: עובדת בת 67 שממוצע שכרה ב-3 החודשים שבהם השתכרה הכי הרבה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים/חל"ת עמד על 8,000 שקל. 75% מהשכר הזה הם 6,000 שקל. את זה נחלק ב-30: 200 שקל ליום. במקרה הזה, אם כן, השכר היומי עולה על המקסימום שנקבע במענק, כך שהעובדת תקבל 134 שקל ליום כפול מספר הימים הקלנדריים בחודש שבו לא עבדה.
- עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
- כמה מרוויחים בהייטק? עד 45 אלף שקל לחייל משוחרר; האם יש משבר תעסוקה? "אני אופטימית"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת...
איך מבקשים את המענק? טופס ידני
ראשית, את הבקשה יש להגיש עד 12 חודשים מתחילת הזכאות.
- 3.דורון 24/12/2023 17:30הגב לתגובה זוגיל הפרישה מהעבודה צריך להיות אופציונאלי. אדם מוכרז בגיל זה כאזרח ותיק ונהנה מהטבות שונות (כמו הטבת מס על הפנסיה שלו וקיצבת זקנה), אבל אסור לחייבו לפרוש מהעבודה. אם הוא ממשיך לעבוד, ונגבה ממנו התשלום לביטוח לאומי, הוא צריך להנות מהזכויות שביטוח לאומי מעניק למבוטחיו, לרבות ביטוח אבטלה. המצב הנוכחי הוא בלתי הוגן ובלתי נסבל והחוק צריך לעבור שינוי כדי שהעובדים שגילם מעל גיל הפרישה לא יופלו לרעה לעומת חבריהם הצעירים יותר.
- 2.זה לא כוללת הפוליטיקאים המושחתים שחיים על חשבונינו (ל"ת)ירון 11/12/2023 10:23הגב לתגובה זו
- 1.אני הייתי טיפש שלא חתמתי קבע (ל"ת)עמרם 11/12/2023 08:55הגב לתגובה זו
עבודה מודרנית (דאל אי)עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
המשרות ההתחלתיות נעלמות, אבל זה לא אומר שעובדים צעירים יפגעו יותר מוותיקים - ניתוח ומצב עולמי
החששות גוברים: בינה מלאכותית מחליפה משימות בסיסיות וזה משפיע מאוד על שוק העבודה. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הראשונים להסתגל, אבל הפעם המשרות של צעירים הן הראשונות להיעלם. המבוגרים חייבים להצטרף למרוץ, אחרת יישארו מאחור - והאם אנו עדים להאטה זמנית או לשינוי יסודי בשוק העבודה?
בשנה האחרונה, וכשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, נשמעים קולות רבים המזהירים מפני השלכותיה על עובדים מכל הגילאים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים משמעותיים בשוק העבודה, אך גם על פוטנציאל צמיחה.
המשרות ההתחלתיות נעלמות - אבל זה רק חצי הסיפור
האיום הראשוני והמידי הוא על עובדים צעירים בראשית דרכם. מחקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, כמו זה של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בחודש שעבר, מצביעים על האטה משמעותית בגיוס עובדים בני 22–25 במקצועות שנחשפים במיוחד ליכולות AI, כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותחומי ניתוח נתונים בסיסיים. על פי המחקר, מאז אימוץ נרחב של AI ב-2022, נרשמה ירידה של 13% בתעסוקה בקרב קבוצת הגיל הזו בתחומים מושפעים מאוד מאוטומציה. משימות שנתפסו בעבר כשלב ראשון לבניית קריירה, כגון כתיבת קוד ראשוני, ניתוח נתונים פשוטים או תמיכה טכנית, ניתנות כיום לביצוע מהיר ויעיל על ידי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT או כלים דומים.
הדאגה המרכזית היא שצעירים לא יצליחו "לדרוך על המדרגה הראשונה" בסולם הקריירה, מה שייצור פער מתמשך בינם לבין עובדים ותיקים שכבר ביססו ניסיון מקצועי. אם לא ניתן להם להיכנס לשוק העבודה, איך יפתחו את אותה מומחיות שמגנה על עובדים ותיקים מפני אוטומציה? נתונים מחברת Revelio Labs, שפורסמו בספטמבר, מחזקים את החשש: פרסומי משרות התחלתיות בארה"ב ירדו בכ-35% מאז ינואר 2023. דוח של SignalFire מהזמן האחרון מוסיף כי בוגרים טריים מהווים כיום רק 7% מגיוסי החברות הגדולות, ירידה מ-11% ב-2022. כלכלנים כמו אריק ברינולפסון (Erik Brynjolfsson) מסטנפורד מזהירים כי "הצעירים הם 'הקנריות במכרה' – הם הראשונים להיפגע, אבל זה סימן לשינויים רחבים יותר". התוצאה? שיעור אבטלה בקרב בוגרים טריים עלה ל-5.3% ב-2025, לעומת 4% בממוצע הכללי.
לקחי העבר: למה דווקא הצעירים תמיד יוצאים מנצחים?
למרות החששות, כל מהפכה טכנולוגית קודמת לימדה שיעור דומה: בטווח הקצר יש זעזוע, אבל בטווח הארוך הצעירים מסתגלים מהר יותר. ההיסטוריה אינה רק אנלוגיה - היא מבוססת על דפוסים שניתן למדוד. במהפכת המחשבים האישיים בשנות ה-80, עובדים ותיקים שלא ידעו להקליד או להשתמש במחשב מצאו עצמם מחוץ לשוק, בעוד צעירים שגדלו על מחשבים בבתי ספר או באוניברסיטאות הפכו לכוח מניע עיקרי במשרדים ובתעשייה. מחקר של הבנק העולמי מ-2024 מציין כי אימוץ המחשב האישי הוביל ליצירת 2.6 מיליון משרות חדשות בארה"ב עד סוף העשור, רבות מהן על ידי דור ה-X.
20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי?
הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.
סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.
עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.
המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה
ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות.
מיקרוסופט פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.
