עובדים בני 67, יצאתם לחל"ת בלי דמי אבטלה? זה הפתרון של המדינה עבורכם
המלחמה בעזה, שנכנסה זה עתה לחודש השלישי שלה, דרשה מהמדינה לספק פתרונות לשורה ארוכה של עסקים ואנשים שנפגעו ממנה כלכלית. עסקים שסובלים מאובדן הכנסות, מפונים שזקוקים למימון מחייתם, מילואימניקים, עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום – כל אלה ואחרים קיבלו מענה כזה או אחר מהמדינה, טוב יותר או טוב פחות.
אחת האוכלוסיות שנפגעה מהמצב וזכתה לפתרון ייחודי משלה היא בני ה-67 ומעלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת. על פי המנגנון שנקבע, עובדים כאלה יהיו זכאים למענק מיוחד אם עמדו בתנאים שנקבעו.
ראשית, נסביר: גיל 67 הוא גיל הפרישה מעבודה בישראל. אלא שישראלים רבים שמגיעים לגיל הפרישה, ובודקים את קצבת הפנסיה שמגיעה להם אחרי שנים רבות של עבודה, מחשבים ומגיעים פעמים רבות למסקנה העגומה שהקצבה הזאת לא תספיק להם, והם נאלצים להמשיך לעבוד. יש גם מקרים שאנשים בגיל הזה פשוט מעוניינים להמשיך לעבוד, כי הם אוהבים את עבודתם והיא נותנת להם סיבה לקום בבוקר ולהמשיך להיות יצרניים ומועילים.
כך או אחרת, על פי החוק בישראל, מאחר ש-67 הוא גיל הפרישה, מי שעובר את הגיל הזה וממשיך לעבוד אינו זכאי לדמי אבטלה ולמעשה מופלה לרעה.
בעקבות המלחמה, מצאו את עצמם עובדים רבים בני 67 ומעלה מפוטרים מעבודתם או שהוצאו לחל"ת כפוי על ידי מקום העבודה, אבל בניגוד לעובדים אחרים, לא ישולמו להם דמי אבטלה.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מענק מיוחד. מי זכאי למענק וכמה מקבלים?
מי זכאי למענק? בני 67!ישנם 3 קריטריונים שעובדים בני 67 צריך לעמוד בכולם על מנת להיות זכאים למענק:
ראשית, מן הסתם, עליהם להיות תושבי ישראל בני 67 ומעלה. שנית, הם עבדו במשך שלושה חודשים רצופים לפחות לפני היציאה לחל"ת או הפיטורים. לבסוף, הם פוטרו או הוצאו לחל"ת לאחר ה-7 באוקטובר ולא עבדו באוקטובר ונובמבר במשך 14 ימים רצופים לפחות.
נדגיש כי הדברים אמורים רק לעובדים שכרים, כאשר עובדים עצמאים אינם זכאים למענק הזה.
כמה כסף מקבלים? מקסימום 134 שקל ליום
הנוסחה לחישוב סכום המענק היא כזאת: 75% מהשכר החודשי הממוצע בשלושת החודשים שבהם קיבל העובדו את השכר הכי גבוה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים או היציאה לחל"ת, חלקי 30.
בכל מקרה, גובה המענק היומי לא יעלה על 134 שקל ליום. לדוגמה: עובדת בת 67 שממוצע שכרה ב-3 החודשים שבהם השתכרה הכי הרבה מתוך ששת החודשים שלפני הפיטורים/חל"ת עמד על 8,000 שקל. 75% מהשכר הזה הם 6,000 שקל. את זה נחלק ב-30: 200 שקל ליום. במקרה הזה, אם כן, השכר היומי עולה על המקסימום שנקבע במענק, כך שהעובדת תקבל 134 שקל ליום כפול מספר הימים הקלנדריים בחודש שבו לא עבדה.
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
איך מבקשים את המענק? טופס ידני
ראשית, את הבקשה יש להגיש עד 12 חודשים מתחילת הזכאות.
- 3.דורון 24/12/2023 17:30הגב לתגובה זוגיל הפרישה מהעבודה צריך להיות אופציונאלי. אדם מוכרז בגיל זה כאזרח ותיק ונהנה מהטבות שונות (כמו הטבת מס על הפנסיה שלו וקיצבת זקנה), אבל אסור לחייבו לפרוש מהעבודה. אם הוא ממשיך לעבוד, ונגבה ממנו התשלום לביטוח לאומי, הוא צריך להנות מהזכויות שביטוח לאומי מעניק למבוטחיו, לרבות ביטוח אבטלה. המצב הנוכחי הוא בלתי הוגן ובלתי נסבל והחוק צריך לעבור שינוי כדי שהעובדים שגילם מעל גיל הפרישה לא יופלו לרעה לעומת חבריהם הצעירים יותר.
- 2.זה לא כוללת הפוליטיקאים המושחתים שחיים על חשבונינו (ל"ת)ירון 11/12/2023 10:23הגב לתגובה זו
- 1.אני הייתי טיפש שלא חתמתי קבע (ל"ת)עמרם 11/12/2023 08:55הגב לתגובה זו
"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה
משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.
אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.
הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.
התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים
לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי
לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור
על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".
