קפריסין ושברון שוב דוחים את מועד החלטה על פיתוח מאגר הגז אפרודיטה

ניו מד מקבצת דלק של יצחק תשובה, דיוחחה כי הדיונים לגבי מתווה פיתוח מאגר אפרודיטה יימשכו, זאת לאחר שעבר המועד האחרון להחלטה שנקבע בתחילת השבוע 

מערכת Bizportal | (1)

חברת האנרגיה שברון המפעילה של מאגר אפרידיטה טרם הגיע להסכמה מול ממשלת קפריסין, והצדדים הסכימו לדחות את המועד האחרון להחלטה על מתווה פיתוח המאגר.

המועד נדחה עד 27 בנובמבר, במקום המועד הקודם שפקע בתחילת השבוע (20 בנובמבר). כך דיווחה לבורסה שותפות ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש -2.5% , החברה הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה דלק קבוצה -0.98% .

פיתוח מאגר אפרודיטה בו יש 124 BCM (שקול למאגרי כריש ותנין) תלוי במתווה מול ממשלת קפריסין. על פי התוכנית שנדחתה בעבר, השותפויות תכננו להקים צנרת תת ימית ולחבר אותה לתשתית הימית והיבשתית של מצרים, וללא הקמת מתקן הפקה וטיפול צף בשטח המאגר, שכבר אושר בתוכנית המקורית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כבר מעל ל 10 שנים דוחים ודוחים (ל"ת)
    ברוך שרוך אפור 21/11/2023 21:40
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.