רשות המסים מורידה את הכפפות: יותר מ-1,000 ישיבות עלולות לאבד את הטבת המס לתורמים

הוויכוח על גיוס תלמידי הישיבות מחלחל בהדרגה מהכנסת, מבג"ץ ומלשכות הגיוס למקום הרבה יותר מוחשי: הכסף. אחרי הפגיעה בתקציבים ישירים ובחלק מההטבות שניתנו לתלמידי ישיבות שלא הסדירו את מעמדם, רשות המסים פונה עכשיו ליותר מ-1,000 ישיבות ומוסדות תורניים שכבר מחזיקים באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ודורשת מהם להוכיח שהמוסד אינו כולל תלמידים שנקראו לשירות ביטחון ולא הסדירו את מעמדם מול צה"ל. מי שרוצה להמשיך ליהנות מהטבת המס לתורמים יצטרך להעביר עד 11 באוקטובר הצהרה חתומה של חבר ועד מנהל, רשימה של התלמידים ומספרי תעודות הזהות שלהם, והמידע יוצלב מול מאגרי צה"ל.

אם הבדיקה תעלה שהמוסד אינו עומד בתנאים, אישור סעיף 46 עלול לא להתחדש או להישלל, לאחר שתינתן למוסד אפשרות להגיב. המהלך עצמו כבר סומן לפני כמה חודשים, כשהיועצת המשפטית לממשלה הורתה לרשות המסים להתחיל למנוע את ההטבה ממוסדות שבהם לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם, אבל כעת מדובר בשלב רחב בהרבה, משום שהבדיקה עוברת ממאות בקשות חדשות ליותר מאלף מוסדות שכבר בנו את הפעילות הכלכלית שלהם סביב האפשרות של התורם לקבל זיכוי ממס.

למה סעיף 46 שווה כל כך הרבה כסף?

סעיף 46 נשמע כמו סעיף טכני בפקודת מס הכנסה, אבל עבור עמותה הוא יכול להיות אחד הנכסים הכלכליים החשובים ביותר שלה. אדם פרטי שתורם למוסד שמחזיק באישור זכאי לזיכוי מס של 35% מהתרומה, בכפוף לתנאים ולתקרות. בשנת 2026 ההטבה חלה מתרומה שעוברת 200 שקל. לכן תורם שמעביר 10,000 שקל לישיבה עם סעיף 46 יכול לקבל בחזרה דרך זיכוי המס עד 3,500 שקל, כך שהעלות הכלכלית נטו שלו היא 6,500 שקל בלבד, בהנחה שיש לו מספיק חבות מס כדי לנצל את הזיכוי.

אם הישיבה מאבדת את האישור, שום חוק לא מונע מאותו אדם להמשיך לתרום לה 10,000 שקל, אבל המדינה כבר לא משתתפת בעלות. התורם משלם את מלוא הסכום מכיסו. מבחינתו העלות האפקטיבית של אותה תרומה עולה מ-6,500 שקל ל-10,000 שקל, עלייה של יותר מ-50%. חלק מהתורמים ימשיכו לתת אותו סכום בגלל מחויבות דתית, משפחתית או אישית למוסד, אבל אחרים עשויים להקטין את התרומה, ויש גם מי שיעבירו חלק מהכסף למוסד אחר שממשיך ליהנות מסעיף 46.

זו בדיוק הסיבה שהמהלך יכול להיות משמעותי הרבה יותר מעוד קיצוץ תקציבי. כאשר המדינה מפחיתה תמיכה ישירה, ישיבה יכולה לנסות להשלים חלק מהפער באמצעות תרומות. כאשר גם ההטבה לתורמים נפגעת, קשה יותר להשתמש בשוק התרומות כמקור חלופי. במילים אחרות, הסנקציה עוברת מהכסף שהמדינה מעבירה בעצמה אל היכולת של המוסד לגייס כסף פרטי.

המדינה לא תורמת לישיבה - אבל היא כן מוותרת על מס

אחת הטענות המרכזיות שצפויות לעלות מול המהלך היא שהתרומה אינה כסף ציבורי. אדם פרטי בוחר מרצונו להעביר כסף לעמותה, והמדינה אינה קובעת למי הוא יתרום. אלא שמבחינת הכלכלה הציבורית, סעיף 46 הוא בכל זאת הטבה שממומנת על ידי המדינה. בדוגמה של תרומה של 10,000 שקל, המדינה מוותרת על גביית 3,500 שקל מתורם שזכאי למלוא הזיכוי. זה נקרא לעיתים Tax Expenditure, הוצאת מס: במקום לגבות מס ואז להעביר תקציב, המדינה מאפשרת לתורם לבחור מוסד מוכר ומוותרת על חלק מהמס שהיה אמור להגיע אליה.

מכאן מגיעה העמדה המשפטית שעליה נשען המהלך. אם המדינה אינה יכולה להמשיך לתמוך באופן ישיר בפעילות שנקשרת לתלמידים שאינם מסדירים את חובת השירות, היא אינה אמורה לעשות זאת גם בדרך עקיפה באמצעות הטבת מס. מן הצד השני, מוסדות עשויים לטעון שסעיף 46 ניתן לעמותה בגין מכלול הפעילות הציבורית שלה, שהתרומה היא בחירה של אדם פרטי וששלילה של האישור בגלל תלמיד אחד או מספר קטן של תלמידים היא צעד רחב מדי שאינו עומד במבחן המידתיות.

זו אינה שאלה משפטית קטנה. נניח שישיבה מונה 800 תלמידים ומתברר שתלמיד אחד קיבל צו ולא הסדיר את מעמדו. האם נכון לשלול את סעיף 46 מכל הישיבה, לפגוע בהטבת המס לכל התורמים ולהשפיע גם על 799 תלמידים שאין לגביהם בעיה? לפי נוסח ההצהרה שמוסדות נדרשים להגיש, הם מתחייבים שאין בין תלמידיהם אדם כזה וגם שלא יקבלו בעתיד תלמיד במעמד כזה, כך שהדרישה אכן מתייחסת למוסד כולו ולא רק לחלק היחסי מהפעילות.

מבחינת המדינה, הטענה יכולה להיות שהמוסד הוא שמבקש הכרה ציבורית והטבת מס ולכן עליו לעמוד במלוא התנאים. מבחינת הישיבה, יכולה לעלות טענה שהסנקציה צריכה להיות מידתית יותר ולהתייחס רק לחלק הרלוונטי. אם רשות המסים תתחיל בפועל לשלול אישורים ממוסדות גדולים, סביר שהוויכוח הזה יעבור מהר מאוד לבתי המשפט.

• שלוש שנים של מלחמה: 38 מיליארד שקל וכ-1.2 מיליון תביעות עברו דרך קרן הפיצויים
• רואה חשבון מראש העין נעצר: לא דיווח על 60 מיליון שקל ממכירת מניות של לקוח

זה כבר לא רק סעיף 46 - הלחץ הכלכלי מצטבר

המהלך החדש אינו מגיע בחלל ריק. בעקבות פסיקות בג"ץ והמצב החוקי שנוצר לאחר פקיעת הסדרי הדחייה הקודמים, כבר צומצמו תמיכות מסוימות עבור תלמידי ישיבות שאין להם מעמד חוקי מתאים. גם הביטוח הלאומי שינה את ההתייחסות לתלמיד ישיבה או אברך שלא הסדיר פרטנית את מעמדו מול הצבא, והוא מחויב החל מ-2026 בדמי ביטוח מלאים במקום ההנחה שניתנה בעבר.

כל צעד כזה לבדו לא בהכרח משנה את המערכת, אבל כאשר מצרפים תקציב ישיר, ביטוח לאומי והטבות לתרומות, נוצר לחץ כלכלי מצטבר על הישיבה, על התלמיד ועל המשפחה. מנקודת המבט של המדינה, זו בדיוק המטרה: אם במשך שנים המבנה הכלכלי הקל על הישארות ארוכה בישיבה, שינוי התמריצים יכול להשפיע גם על החלטות פרטיות. מנקודת המבט החרדית, זו יכולה להיתפס כניסיון לעקוף את הכנסת ולהשתמש בכלי מס ותקציב כדי לייצר שינוי מדיניות בפועל.

היקף המערכת גדול מאוד. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2012 היו בישראל 31,920 תלמידים בישיבות גבוהות ועוד 70,798 אברכים נשואים. ב-2022 המספרים כבר הגיעו ל-43,427 תלמידי ישיבות גבוהות ול-101,640 אברכים, עלייה כוללת של כ-41% בתוך עשור. חלק משמעותי מהגידול כמובן נובע מהגידול הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית, אבל יש גם עדויות לכך שרמת התקצוב משפיעה על מספר הלומדים שנשארים במסגרות לאורך זמן, משום שהמוסדות משתמשים בכסף לא רק לתחזוקה ולשכר אלא גם למלגות ותמיכה באברכים.

כמה כסף באמת יכול לחזור למדינה?

ברשות המסים מעריכים שהיקף הטבות המס הקשורות לישיבות מגיע למאות מיליוני שקלים, אבל המספר הזה אינו אומר שאם ההטבה תישלל המדינה תקבל מיד את אותו סכום לקופה. ההתנהגות של התורמים תשתנה. אדם שנתן 10,000 שקל יכול להחליט לתת 6,500, כך שהעלות נטו מבחינתו נשארת דומה למה שהייתה קודם. תורם אחר יכול להעביר את הכסף למוסד אחר שמחזיק באישור, ואחר יכול להפסיק לתרום בכלל. בכל התרחישים האלה ההכנסה התיאורטית של המדינה ממס נמוכה מהיקף ההטבה שבוטלה.

לכן הפגיעה הישירה והמהירה יותר צפויה להיות אצל המוסדות ולאו דווקא בצד ההכנסות של המדינה. ישיבה שמקבלת מיליוני שקלים בשנה מתרומות יכולה לראות ירידה אם חלק מהתורמים יקטינו את הסכומים. ככל שהמוסד מסתמך יותר על תורמים גדולים שמנצלים באופן מלא את הטבת המס, כך סעיף 46 חשוב יותר. מוסד שיש לו בסיס תורמים קטן ואידיאולוגי, שמוכן לתת בלי קשר לזיכוי, ייפגע פחות.

• חגי תשרי דחפו את ההוצאות לשיא: 53.3 מיליארד שקל בכרטיסי חיוב בספטמבר
• רבולוט מחפשת מנהלי גבייה וקציני ציות בישראל - כך נראה בנק רגע לפני שהוא נפתח

יש גם שאלה של תורמים מחו"ל. חלק מהישיבות מקבלות תרומות משמעותיות מארה"ב וממדינות נוספות, וחלק מהכסף עובר דרך מבנים ועמותות שבהם הטבת המס בישראל אינה בהכרח הגורם המרכזי. כלומר, הפגיעה אינה אחידה. היא תלויה מאוד במבנה מקורות ההכנסה של כל מוסד.

יותר מאלף רשימות תלמידים יועברו לרשות המסים - וגם זו סוגיה בפני עצמה

מעבר לכסף, המהלך יוצר שימוש חדש במאגרי מידע ממשלתיים. יותר מאלף מוסדות נדרשים להעביר שמות ומספרי תעודות זהות של תלמידים, ורשות המסים מתכוונת להצליב אותם עם נתוני צה"ל כדי לבדוק את המעמד של כל אדם. מבחינת אכיפה, זה מנגנון יעיל: במקום להסתמך על הצהרה כללית של הישיבה, המדינה בודקת את רשימת השמות מול המקור שמחזיק את נתוני השירות.

אבל מערכת כזאת צריכה להתמודד עם טעויות, פערי עדכון ומקרים שאינם חד-משמעיים. תלמיד יכול להסדיר את מעמדו ימים ספורים לפני ההצלבה, מידע יכול להתעדכן באיחור, ובמקרים מסוימים יכולה להיות מחלוקת משפטית אמיתית על מעמדו. זו אחת הסיבות לכך שלפני שלילה סופית צפוי להינתן למוסד הליך שימוע שבו יוכל להציג טענות ומסמכים.

ההליך גם מעלה שאלה רחבה יותר של פרטיות ושל השימוש במידע שנאסף לצורך אחד עבור מטרה אחרת. למדינה יש כמובן סמכות רחבה לאכוף דיני מס וחובת שירות, אבל ככל שהצלבת מאגרים הופכת לכלי מרכזי, חשוב שהשימוש במידע יהיה מוגדר, מוגבל ושיהיה מנגנון ברור לתיקון טעויות.

ומה יקרה אם יעבור חוק גיוס חדש?

כל המהלך מתקיים בתוך מצב משפטי שיכול להשתנות. הכנסת ממשיכה לדון בחקיקה שתנסה להסדיר מחדש את מעמדם של תלמידי הישיבות, לקבוע יעדי גיוס, דחיות וסנקציות. אם יתקבל חוק חדש שייתן לחלק מהתלמידים מעמד חוקי של דחיית שירות, גם התשתית שעליה נשענת שלילת חלק מההטבות יכולה להשתנות. אבל כל עוד החוק לא עבר, רשות המסים פועלת לפי המצב הקיים ולא יכולה להתייחס להסדר שעדיין אינו קיים.

זו הסיבה שה-11 באוקטובר הוא כרגע תאריך משמעותי. לא מדובר בסגירת ישיבות, לא באיסור על תרומות וגם לא בהחרמת כספים. מדובר במהלך פשוט יותר, אבל בעל השפעה כלכלית חזקה: המדינה אומרת למוסד שאם הוא רוצה שהתורמים שלו ימשיכו לקבל ממנה החזר של 35% מהתרומה דרך מערכת המס, הוא צריך לעמוד בתנאים שהמדינה קובעת.

עבור תורם של 10,000 שקל ההבדל הוא 3,500 שקל. עבור ישיבה שמגייסת מיליונים בשנה מדובר כבר בסכום שיכול להשפיע על התקציב, על המלגות ועל היכולת לגייס תרומות חדשות. ולכן למרות שהכותרת עוסקת בסעיף מס, בפועל זה אחד הכלים הכלכליים החזקים ביותר שהמדינה מפעילה כרגע סביב סוגיית הגיוס.