עסקים
צילום: בחסות של ברלינגטון אינגליש

חברות גדולות בורחות מדלאוור – למה בעצם?

פעם היא היתה הכי טובה לעסקים - זה משתנה על תופעת ה-"Dexits"

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה דלאוור

"Dexits" – התופעה שמאיימת על מעמדה של דלאוור


דלאוור הייתה במשך עשורים הבית המשפטי של רוב החברות הגדולות בארה"ב, אבל בשנה האחרונה נראה שהמגמה משתנה. ענקיות כמו מטא (Meta), דרופבוקס (Dropbox), פידליטי (Fidelity), ופרשינג סקוור של ביל אקמן מצטרפות לטרנד של "Dexits" – עזיבת דלאוור לטובת מדינות כמו נבדה, טקסס ודרום דקוטה. הטרנד הזה החל לצבור תאוצה בעקבות הקרב המשפטי בין אילון מאסק לבית המשפט לענייני עסקים בדלאוור, שהוביל להחלטתו להוציא את טסלה (Tesla) וספייסX (SpaceX) מהמדינה.


למה החברות עוזבות את דלאוור?


המניע המרכזי מאחורי העזיבה הוא התחושה הגוברת שחוקי דלאוור, שבעבר נחשבו לידידותיים לעסקים, הופכים נוקשים מדי, ופחות צפויים עבור בעלי המניות והמנהלים. אחד הטריגרים היה החלטת בית המשפט לבטל את חבילת השכר של מאסק בטסלה, עסקה בשווי 56 מיליארד דולר שהייתה מאושרת בעבר על ידי בעלי המניות. מאסק תקף את ההחלטה בפומבי, ואף צייץ בטוויטר: "אף פעם אל תתאגדו בדלאוור".


נוסף על כך, נראה שחלק מבעלי החברות מוטרדים מהנטייה של בית המשפט לענייני עסקים להפעיל פיקוח מוגבר על עסקאות פנימיות ותגמולי מנהלים. ביל אקמן, מנכ"ל פרשינג סקוור, הודיע על העברת החברה לנבדה והסביר כי "המשרד המשפטי שלנו ממליץ להימנע מדלאוור ולעבור לטקסס או נבדה".


כמה כסף המדינה עלולה להפסיד?


דלאוור גובה מאות מיליוני דולרים בשנה מאגרות רישום חברות. בשנת 2024 הכנסות המדינה מרישום חברות עמדו על כ-1.33 מיליארד דולר, שהיוו 22% מכלל תקציבה. עזיבת חברות מובילות עלולה לפגוע משמעותית במעמדה הכלכלי וביציבותה הפיננסית.


האם יש תחרות על התאגידים?


מדינות אחרות זיהו את ההזדמנות ומציעות חוקים נוחים יותר לחברות. נבדה, למשל, מקדמת מדיניות שתקל על דירקטוריונים ומנהלים מבחינה משפטית, וטקסס מציעה מיסוי נוח יותר וחוקים ידידותיים לבעלי עסקים. כתוצאה מכך, יותר ויותר חברות שוקלות להעביר את הרישום שלהן ממדינת "הראשונה באיחוד" למדינות מתחרות.


האם התופעה תשפיע על המשקיעים?


העברת חברות למדינות חדשות יכולה להשפיע על מחזיקי המניות בכמה אופנים:


יותר שליטה למנהלים – במדינות כמו נבדה יש פחות פיקוח על שכר המנהלים ועסקאות פנימיות.


שינויי רגולציה – חברות עשויות ליהנות מהקלות משפטיות, אבל המשקיעים עלולים להיחשף ליותר סיכונים.


השפעה על הדירוג הפיננסי – אם דלאוור מאבדת מכוחה, המשקיעים עלולים לראות שינוי בחוקי הדיווח והשקיפות של החברות הגדולות.


המחלוקת המשפטית שמושכת תשומת לב


אחת הדוגמאות הבולטות לסכסוכים המשפטיים בדלאוור היא המקרה של TransPerfect, חברת תרגום שבעליה התמודדו עם מאבק משפטי ממושך שהוביל להחלטה תקדימית למכור את החברה בכפייה. מנכ"ל החברה, פיל שואו, טען שההליך כולו היה "לא הוגן", והקים קבוצה שפועלת להגברת השקיפות של מערכת המשפט במדינה. מקרה נוסף הוא זה של Itzik On, משקיע טכנולוגיה ישראלי, שהעביר את כל החברות שלו מחוץ לדלאוור לאחר סכסוך בבית המשפט המקומי.



האם דלאוור תצליח לשמור על מעמדה כבית המשפטי של רוב החברות האמריקאיות? לא בטוח. המדינה כבר רואה ירידה באחוז החברות המתאגדות אצלה, והלחץ על בתי המשפט להוכיח אובייקטיביות וידידותיות לעסקים הולך וגובר. גורמים משפטיים במדינה שוקלים שינויים במערכת, אך ייתכן שזה יהיה מאוחר מדי.


שאלות ותשובות בנושא עזיבת החברות מדלאוור


למה בכלל חברות מתאגדות בדלאוור?

דלאוור נהנתה ממוניטין של חוקים עסקיים ברורים, מערכת משפט שמתמקדת בענייני חברות, ותהליכי התאגדות מהירים ונוחים.


מה היתרונות של התאגדות במדינות אחרות כמו טקסס או נבדה?

הקלות רגולטוריות, פחות התערבות ממשלתית, ומדיניות מס אטרקטיבית יותר למנהלים ולבעלי מניות.


האם זה ישפיע על הכלכלה של דלאוור?

בהחלט. חלק גדול מהכנסות המדינה מגיעות מרישום חברות, ואם המגמה תימשך, היא עשויה לאבד מיליארדי דולרים.


האם בעלי מניות צריכים לחשוש מהמהלך הזה?

ייתכן שכן. רגולציה נוחה יותר למנהלים עלולה לפגוע בשקיפות ולהעלות סיכונים למחזיקי המניות.


האם זה ישפיע על חברות ישראליות שמתאגדות בארה"ב?

כן. משקיעים וחברות ישראליות שמתאגדות בארה"ב עשויות לשקול מעבר למדינות אחרות עם חוקים עסקיים נוחים יותר.


מה הצעד הבא של דלאוור?

המושל הנבחר החדש של דלאוור כבר הקים צוות לבחינת התלונות ולבדיקת רפורמות אפשריות במערכת המשפטית של המדינה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורמייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שור

פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21

אנבידיה קני אותי - ענקית השבבים מלאה במזומנים ומניה חזקה - שווי של 5 טריליון, והיא מחפשת צמיחה; במו"מ לרכישת AI21 במעל 2 מיליארד דולר
רן קידר |
נושאים בכתבה AI21 אמנון שעשוע

AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה -  מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)

החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט  עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט  ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים 

אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן.  ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.  

לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.   


שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד. 

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

"המטרה שלנו לזהות מה הלקוח רוצה, החזון להיות מנוע ה-Predictive AI הגדול בתעשייה"

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנניה בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד