במעו"ף: "הפתעה" עשויה לבוא בשבוע הבא
תזכורת: ההיסטוריה לימדה אותנו, כי מעבר למספרים שכולנו מכירים - הרי שמרכיב הזמן קיים אף הוא בשוק המניות. לאורך השנה הקלנדארית קיימים מספר תאריכים קריטיים שסביבם עשוי לחול מפנה. טיב המפנה, ועוצמתו לא ממש ברורים - אלא עד לעצם ההתרחשות. הניסיון לימד מחד ששיטה זו אינה עובדת בקביעות, אך מנגד, אין להתעלם ממנה לחלוטין. יעד הזמן הקרוב משתרע בין ה-21 למארס ועד לסוף החודש. במהלך הימים הללו, לא נופתע אם יתרחש מפנה. את טיבו ועוצמתו אנסה להעריך בהמשך
שוק המניות המקומי לא שש לרדת, ובמהלך החודשים האחרונים קשה היה למצוא תיקון טכני, שנמשך מעבר לארבעת ימי המסחר המקובלים. השבוע האחרון לא שינה מאום בהתנהלות ארוכת הטווח, והותיר את המגמות החשובות באמת על כנן. בלתי פגיעות ועם אותה עוצמה ממנה נהנו בחודשים האחרונים.
הנחת עבודה: הנחת העבודה נותרה בלא שינוי בשבועות האחרונים - ולא בכדי. מדד המעו"ף מטפס בנחישות של עז הרים, כובש רמות חדשות ועושה זאת בהתמדה ראוייה לציון, מאז שבירתה מעלה של רמת 544 הנקודות. עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך המגמה הראשית או המשנית. כל נסיגה שהיא אמורה להיות בבחינת אפיזודה חולפת.
על ימי היעד: השימוש בימי יעד חייב להיעשות בצמוד להתנהגות השוק. עד לנקודת הזמן הנוכחית קשה למצוא איתותי חולשה מהותיים, המלמדים על מפנה משמעותי העומד בפתח. ההנחה הבסיסית היא שכל נסיגה שהיא תהיה בבחינת מפנה זמני לחלוטין, וכי הפסגה האחרונה עדיין לפנינו. מסקנה זו מתקבלת כאשר מביטים על התנהגות השוק בשני טווחי זמן עיקריים. טווח הזמן הארוך מיוצג על ידי נקודת השפל שנקבעה ברמת 292 הנקודות. נקודה זו מייצגת את המגמה הראשית, וכפי שאפשר לראות, היא עדיין מוגדרת כמגמת עלייה על כל המשתמע מכך.
טווח הזמן השני מוגדר על ידי נקודת שפל גבוהה יותר שנקבעה לפני חודשים מספר - ברמת 502 הנקודות. רמה זו מייצגת את המגמה המשנית, וגם היא מוגדרת כמגמת עלייה. הניסיון לימד אותנו שנדירים המקרים בהם מתקיים היפוך מגמה ללא התראה מוקדמת. גם במקרה הנוכחי, נסתמך על הכלל ולא על היוצא מן הכלל. ההערכה היא, כי כל היפוך מגמה ילווה קודם לכן באיתותי חולשה, כגון ירידה בהיקפי הפעילות - יחד עם ניסינות עלייה של השוק, שבירה של רמות תמיכה, התרחבות המחזורים בירידה ושאר מריעין בישין.
אלא שעד לנקודת הזמן הנוכחית, אין די איתותי חולשה היכולים להעיד על סיומה של מגמת העלייה המשנית. ההערכה היא, כי יעד הזמן המתקרב לא יגרום לזעזועים מהותיים, אלא אם כן יתקבלו איתותים מוצקים דיים, שיהיה ביכולתן לשנות את יחסי הכוחות בשוק.
נקודות לציון: ההנחה הבסיסית גורסת שכיוונו של מדד המעו"ף מעלה, וכי קיימת סבירות גבוהה, כפי שכתבתי בסקירות קודמות, לפיהה יכבוש השוק פסגות גבוהות משמעותית מזו אליה הגיע בשבוע האחרון. בכל מקרה, כדי להימנע מהפתעות לא צפויות - הרי שיש לשים לב לרמת 625 הנקודות. רמה זו תשמש כרמה הקריטית של השבוע הנוכחי. כל נסיגה עד לרמה זו תהיה נסיגה לגיטימית. רק שבירתה מטה תחייב בחינה חוזרת של מגמת העלייה המשנית.
מסקנות: עוד שבוע של עליות ודומה שדבר לא השתנה, וטוב שכך. תיקונים טכניים נוטים לצאת לדרך בדיוק כאשר אינך מצפה להם. בתקופה הקרובה יש לתת את הדעת לעשרת הימים שראשיתם ב-21 למארס. יתכן ושם יתרחש מפנה מסויים. בכל מקרה, לפי התנהגות השוק וסימני העוצמה הקיימים, מפנה גדול כקטן לא יהיה אלא זמני. כך או אחרת יוותר הכיוון כלפי מעלה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ'.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
איך פוטין עזר לניצחון הישראלי באיראן; והאם סין תמכור מטוסי קרב לאיראן?
לא מה שחשבתם - רוסיה וגם סין לא ממהרות לספק מטוסי קרב לאיראנים; מה רוצים האיראנים מהסינים ואיך זה קשור לפרויקט הלביא הישראלי שהופסק בשנות ה-90?
הניצחון האווירי המוחץ של חיל האוויר הישראלי באיראן הוא בראש וראשונה בשל יכולות ההתקפה הישראליות, אבל גם בשל צי מטוסי הקרב המיושן של האיראנים. במשך שנים רבות, הצי הזה "כמעט והוחלף" על ידי מטוסי קרב מתוצרת רוסיה, אבל פוטין לא חתם. למה? אולי לא רצה להזדהות באופן מוחלט עם האיראנים, אולי משיקולים אחרים, אבל בשורה התחתונה - פוטין בדחיות הרבות של העסקה, הקל על חיל האוויר הישראלי לתקוף את איראן ולנצח. האיראנים בחדרי חדרים כנראה כועסים ותוהים על כך, אבל כלפי חוץ הם לא יכולים לפעול - הם רוצים להשאיר את רוסיה קרובה ככל שניתן אליהם, גם אם זו לא קרבה צמודה.
מה שכן הם עושים על רקע ההפסד האווירי הוא לחפש אלטרנטיבות. זמן קצר לאחר השגת הפסקת אש, שר ההגנה עזיז נסירזאדה טס לסין, כשהמטרה ברורה: להוציא לפועל עסקת נשק רחבת היקף שתחליף את מה שלא הגיע מרוסיה. לאחר שלוש שנות המתנה, ולא מעט הבטחות מצידו של ולדימיר פוטין, בטהרן מאבדים סבלנות. מטוסי הסוחוי 35 המתקדמים היו אמורים להיות התשובה לפער העצום מול חיל האוויר הישראלי, הם לא סופקו.
לכן, האיראנים משנים כיוון. הפנים מופנות לסין, שם מקווים לרכוש את מטוסי הקרב J-10C, דגם שהחל להיכנס לשימוש ב-2002, אך עדיין נחשב לאחד המתקדמים בצבאות שאינם מערביים. למרות שאינו שייך לדור החמישי, הוא נתפס כמהלך משמעותי קדימה עבור צי המטוסים האיראני הישן, שחלקו עדיין מבוסס על דגמים אמריקאים משנות ה-70 שנרכשו בתקופת השאה.
עסקה של 3-3.5 מיליארד דולר; קחו נפט תביאו מטוסי קרב
השר האיראני אף נראה כשהוא יושב בתא הטייס של מטוס הקרב בבייג'ינג, וניכר כי ברפובליקה האסלאמית מתרשמים מאוד מהביצועים של המטוס. אחד הגורמים לכך הוא המבחן הקרבי שעבר המטוס במהלך עימות בין הודו לפקיסטן, במהלכו הצליחו מטוסי J-10C פקיסטניים להפיל מטוסי "ראפל" צרפתיים, מהמתקדמים שבין מטוסי הקרב המערביים. המטוס הפקיסטני עשה שימוש בטילים PL-15 לטווח בינוני וארוך, והצליח לפגוע במטרות ממדינה שכנה, מה שמעיד על שילוב מוצלח של מכם מתקדם, טווח גילוי ארוך, ודיוק מערכות.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- האיחוד האירופי בסנקציות חדשות על רוסיה; איך יגיב פוטין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטוס הסיני, שמכונה גם "הדרקון העוצמתי", מספק לאיראן פתרון של זמינות מיידית במחיר אטרקטיבי, הנמוך בעשרות מיליוני דולרים ממטוסים רוסיים. הוא מתאפיין ביכולת תמרון גבוהה, מערכת מכ"ם מתקדמת, וטילים מדגם PL-15 המסוגלים לפגוע במטרות בטווח של מאות קילומטרים. למרות יתרונותיו, הדגם עדיין נחשב נחות בהשוואה למטוסים מערביים מתקדמים מהדור החמישי כמו ה-F-35.
