הדולר לא אכל ארוחת בוקר: נחלש ב-0.1% ל-4.308 ש'
הדולר פתח את הבוקר בהחלשות נוספת ביחס לשקל. בימים האחרונים מתנדנד המטבע האמריקאי בשפל היסטורי ביחס לשקל ומנסה להתאושש. המטבע נחלש ב-0.12% למחיר של 4.308 שקל, והאירו מחסיר קלות למחיר של 5.7839 שקל. סל המטבעות כולו נסחר ביציבות על רמת 4.9847 שקל. בעולם, מציין אנליסט המטבעות מפינוטק, אביעד קוטלר, בלט הדולר במהלך הלילה במגמת התחזקות קלה אל מול המטבעות העיקריים ונתמך בעיקר מהירידה במחירי הנפט בשוק, ומדבריו של נגיד ה-FED האמריקאי, אלן גרינספאן, אשר נאם בשעה 1:15 בלילה, זמן ישראל. הנגיד התייחס למספר גורמים בכלכלה האמריקאית, וטען כי בעיות החוב האמריקאי והגרעון בחשבון השוטף אינן מהוות איום לטווח הארוך שכן, לטענתו, מדינות העולם יפחיתו בהדרגה את החזקת הנכסים הדולריים שלהן ובכך יקטינו את החוב החיצוני של ארה"ב. עוד אמר כי הבעיה המרכזית נותרת בעיית הגרעון הפיסקאלי, אשר בהתאם למדיניות האמריקאית הנוכחית לא תוכל להיפתר על ידי כוחות השוק העולמיים. היום, מוסיף קוטלר, צפויים להתפרסם נתוני מאזן המסחר בארה"ב, אשר צפויים להראות על התרחבות הפער הגרעוני לכ-56.50 מיליארד דולר בחודש ינואר. סוחרים בשוק טוענים הבוקר כי גם פרסום חיובי בנושא המאזן לא צפוי להוות השפעה חיובית משמעותית על שער הדולר, שכן השוק ימתין לנתוני תזרים ההון לינואר אשר יפורסמו בשבוע הבא, וכן לפרסום הגרעון בחשבון השוטף לרבעון האחרון של שנת 2004. בזירה האירופאית ממשיך לשמור האירו על רמותיו הגבוהות אל מול הדולר, וכעת נסחר סביב 1.3430. הבוקר פורסמו נתוני מדדי המחירים בגרמניה, כאשר מדד המחירים לצרכן המורכב (HICP) הראה על עלייה של 0.4% לעומת צפי ל-0.3% ברמה החודשית, ומדד המחירים לצרכן (CPI) הראה על 0.4% כצפוי. נתונים אלו לא השפיעו על המסחר באירו בשווקים, בעוד הסוחרים ממתינים לנתוני מאזן המסחר האמריקאי. השבוע התייחס נשיא הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, לכלכלה האירופאית באומרו כי העלאות ריבית עתידיות תלויות במצב האינפלציוני בגוש האירו וכן בהתפתחות התוצר והצמיחה האירופאית. דבריו רמזו כי תיתכן עלייה בריבית משערה הנוכחי של 2% במהלך השנה הקרובה. בפינוטק מוסיפים כי היין התחזק אל מול הדולר לרמות גבוהות של 103.85 במהלך המסחר הלילי, אולם לאחר דבריו של גרינספאן לגבי החשבון השוטף חזר להיחלשות וכעת נסחר ברמות של 104.15. במהלך המסחר מתרחשת פקיעת אופציות גדולה מאוד בין 103.50 ו-104.50, ולכן הצפי הוא להשאר בטווח הנ"ל עד לפרסום הגרעון האמריקאי. סוחרים בשוק טוענים כי פרסום מפתיע ושלילי לדולר עלול לגרור את הזוג אירו/יין אל מעל לרמות ה-140.00. כעת נסחר היין אל מול האירו סביב 139.82.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
