נתוני המאקרו בארה"ב ממשיכים להציג תמונה חיובית ומשתפרת. מדד אמון הצרכנים הגיע לשיא של ארבע שנים, בין השאר בעקבות עלייה שנתית של 3% במחירי הדיור כפי שפורסם במדד הקייס שילר אתמול. עוד נציין שמדד מחירי הדיור בארה"ב, הינו המדד החיובי השמיני ברציפות, מה שמצביע על מגמת עליות בשוק הנדל"ן. אין לזלזל בחשיבותם של נתוני הנדל"ן. מחירי הדיור הם אלו שהתחילו את המשבר הפיננסי, והם חייבים לעלות על מנת לסיים אותו. ללא עלייה במחירי הדיור, לא תשתנה הרגשת העושר של האזרח האמריקני, שדירה הינה נכס מרכזי ברשימת הנכסים שלו.

למרות נתוני המאקרו הטובים, תשואות האג"ח לעשר שנים לא מטפסות, אך אנו מעריכים שעלייה שכזו תגיע. צמיחה במחירי הדיור ושיפור בסנטימנט תביא לעלייה באינפלציה אשר תגרור טיפוס בתשואות. אנו מניחים שהתשואות באג"ח האמריקניות לעשר שנים יתקרבו לעבר ה-2% תשואה עוד ברבעון הראשון של 2013.

באירופה הגיעו שוב להסכם עם יוון, על פיו קיבלה זו האחרונה הקלות בריבית שעליה לשלם תמורת הלוואות החילוץ, וארכה ליעדי חוב התוצר שלה לשנת 2020. לעומת הפעמים הקודמות, נראה שהשוק מאמין למאמצי הסיוע, ותשואות האג"ח לעשר שנים ירדו מ-30% ביוני, לכ-16% אתמול.

בהתאם לצפי ששרר בקרב הכלכלנים נותרה ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 2%. בהודעתו ציין בנק ישראל כי יש להמשיך ולעקוב אחר מדדי הסנטימנט השונים, שמראים על האטה מסויימת בצמיחה המקומית. גם נתוני האבטלה שפורסמו אתמול מהווים נתון נוסף שמראה כי הצמיחה במשק מאטה. בהקשר זה יש לציין כי עקום המק"מ מגלם הורדה נוספת, וסביבת המדדים הנמוכה הצפויה בשלושת החודשים הקרובים תומכת בכך. מבחינה עונתית אנו לא צפויים למדד גבוה לפני מדד מארס 2013.

מגמת העליות במדדי התל בונד המשיכה גם במהלך השבוע האחרון תוך עלייה של כ-0.5% במדדי תל בונד המרכזיים. כפי שציינו במאמר הקודם, גם ההנפקות וההרחבות בשוק הראשוני תופסות תאוצה ומתרבות. אנו עדים ליותר ויותר חברות שרמת התשואות הנמוכה בשוק פותחת עבורן חלון הזדמנויות למחזור חובן - נראה כי הפתגם "מגייסים כשאפשר ולא רק כשצריך", נכון היום אף יותר מבעבר.

אג"ח במוקד - דנקנר

כשמתייחסים לשוק הקונצרני המקומי, לא ניתן להתעלם מהחדשות האחרונות בנוגע לנוחי דנקנר והחשדות שעלו בנוגע להרצת המניות. אידיבי אחזקות מחזיקה בנכס אחד, אי.די.בי פיתוח כאשר גם לגבי יכולת החזר החוב שלה יש ספק. להערכתנו, אחת מהדרכים היחידות בה אי.די.בי אחזקות תוכל לשלם את החוב לבעלי האג"ח, אם החברה תצליח לגייס (או למשוך דיבידנד מאידיבי פיתוח, דבר שנראה כרגע כחלום רחוק). מה שבטוח - ללא כל קשר לדרך בה תסתיים הפרשה לבסוף, אין ספק כי היא תדרוש זמן רב מנוחי דנקנר ויועציו. וכך, בעצם, הסיכוי שדנקנר יצליח למצוא פתרון כלשהו לקבוצה אשר יצור יש מאין הולך ומתרחק.

לחלק מהמשקיעים הייתה תקווה שהמשקיע הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין יזרים עוד כ-300 מיליון שקל לגנדן שתזרים את הכסף לאחזקות. תקווה אחרת נסובה סביב קבלת אשראי מקרן KKR האמריקנית. אך על פי הפרסומים, זו כנראה לא תצא לפועל. חלק מאמינים למהלך של איחוד בין כור לדיסקונט השקעות או כל מהלך שיאפשר גישה לקופת המזומנים הדשנה של כור. אבל כשעל רקע החשדות, דנקנר מאבד מהילתו, אמינותו וצפוי להיות בטיהור שמו - הסיכוי לשליפת שפן יצירתי מהכובע הולך ופוחת וזה רע לאג"חים, בעיקר של אי.די.בי אחזקות.

לפי ראות עינינו, הסיכויים שיועבר התשלום שמתוכנן לדצמבר נמוכים משמעותית. נציגות בעלי האג"ח של אי.די.בי אחזקות כבר הציבה דרישות חריפות להזרמת הון אשר ימנע העדפת נושים, זאת בעיקר נוכח מצבה הקשה של החברה. במצב זה, טבעי שבעלי החוב הארוך לא יסכימו להעביר את מעט הכסף שיש בקופה לבעלי החוב הקצר בטענה של אפליית נושים.

בשורה התחתונה, רמת התשואות בארה"ב נמוכות מאוד. וביחס סיכון-סיכוי אנו מעריכים שהכיוון כלפי מעלה. השוק הקונצרני המקומי ממשיך להיות אטרקטיבי, ואנו ממליצים להחזיר השקעות קונצרניות לישראל. עם זאת, החדשות האחרונות מקבוצת אי.די.בי, בהחלט מהוות פגיעה בסנטימנט, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לבחירת אג"חים מושכלת ופרטנית.