השקל מפגין עוצמה - התחזק מול הדולר והאירו
אחר הצהרים נקבע שערו היציג של המטבע האמריקני על רמת 4.337 שקל, ירידה של 0.46% לעומת שערו היציג מאתמול. המטבע האירופאי הצטרף לדולר וחתם אף הוא בירידה. האירו היציג נקבע על רמת 5.735 שקל, ירידה של 0.72% לעומת שערו היציג מאתמול.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, משעות הבוקר, נחלש הדולר מעט כנגד העיקריים אך עדיין נסחר בסימן התחזקות ביחס לרמותיו מאמש. אגרות החוב לעשר שנים בארה"ב נסחרות בתשואות שיא של קרוב לשלושה חודשים על רקע נתוני אינפלציה וייצור חזקים, ובכך מגלמים את ציפיות המשקיעים להעלאות ריבית ממושכות אשר צפויות להרחיב את פער הריביות בין אירופה וארה"ב. "נראה כי פערי הריביות יתרחבו, וזה נותן לדולר יתרון פנדומנטלי", כך אומר מיטול קוטצ'ה, בכיר בבית ההשקעות Caylon.
היום פורסם כי שיעור האבטלה בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, גדל בשיעור של 11.7%, לעומת 11.4% בחודש קודם. "העובדה שהאבטלה בגרמניה נמצאת בשיא היא סיבה מספקת לאירו חלש יותר", אומר אדם מאיירס, אסטרטג מט"ח בכיר מלונדון. בנוסף, פורסם כי מדד המחירים המורכב לצרכן הראשוני באירופה הוא 2.0% לעומת צפי ל-2.10%. אומנם מדובר בעלייה לעומת הנתון המתוקן לחודש קודם (1.9%) אך חוסר היכולת של האינפלציה האירופאית לעמוד בציפיות השוק מעידה על ההאטה המתמשכת בגוש ומנמיכה את הסיכויים להעלאות ריבית ובכך מחלישה את המומנטום החיובי כלפי האירו, הנראה לאחרונה.
רק אינפלציה מעל 2% תהווה איזשהוא סיכוי להעלאת ריבית בגוש. מדד מנהלי הרכש האירופאי (PMI) לחודש פברואר הוא 51.9%, נתון זה מעל הציפיות אך ללא שינוי מחודש ינואר. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 1.3205 למול הדולר, כאשר 1.3170 מהווה רמת תמיכה עיקרית עם אופציות חוסמות הפוקעות היום בארה"ב ברמה של 1.3165 ועשויות למנוע או להקשות ירידה של הזוג מתחת. המומנטום היומי כלפי הזוג בפירוש אינו ברור עם נטייה יותר לכיוון מעלה לפחות עד שתישבר רמת ה-1.3200 בבירור.
גם הסטרלינג נסחר בשעה זו ללא מגמה ברורה סביב רמה של 1.9210 על אף פירסום גרוע של סקר ה-CBI ברמה של 2.0 לאחר צפי ל-10.0. ייתכן שניתן להסביר כך בעלייה מרשימה מחודש קודם שבו היה המדד 3.00-. רמת ההתנגדות הבאה היא 1.9260 ושבירת הרמה הזו תהווה מבחן עלייה וניתן לשקול קנייה בתרחיש זה. גורם הסיכון המרכזי הצפוי היום הוא סקר ה-ISM בארה"ב הצפוי לעלות לרמה של 57.00. ניתן לומר שהסנטימנט כלפי הדולר לא ברור כיוון השוק נחלק לתומכי הדולר והריבית, ואילו חלקו השני נגד הדולר והגירעונות האמריקאיים. נטייה זו תימשך עד לפרסום המשרות החדשות ביום שישי הקרוב ותתאפיין על ידי מסחר תנודתי בטווח.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
