מנרב תקים פרויקט מגורים בנתניה בעלות של 165 מיליון שקל
החברה חתמה על עסקת קומבינציה להקמת בניין בן 30 קומות שיכלול 117 דירות - ותשווק 64 מהדירות. היקף ההכנסות מוערך בכ-185 מיליון שקל
חברת מנרב פרויקטים דיווחה היום (ד') כי חתמה על עסקת קומבינציה להקמת פרויקט מגורים בנתניה בעלות השקעה של כ-165 מיליון שקל. היקף ההכנסות הצפוי מוערך בכ-185 מיליון שקל.
במסגרת הפרויקט יוקם בניין בן 30 קומות על מגרש ששטחו כ-4.5 דונם בין הרחובות בן גוריון והיהלומן אברהמס בנתניה. המגדל יכלול 117 דירות כאשר על פי מתווה ההסכם בעלי הקרקע יקבלו 53 מהדירות ו-64 דירות ישווקו על ידי חברת מנרב.
הקמת הפרויקט צפויה להימשך כ-40 חודשים ממועד קבלת היתר בניה, אשר על פי הדיווח צפוי להתקבל תוך כ-18 חודשים מיום רכישת מלוא הזכויות בקרקע. עוד הודיעה החברה כי בכוונתה לממן את הקמת הפרויקט באמצעות ליווי בנקאי.
הדמיית הפרויקט. קרדיט: טטרו אדריכלים
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד מתווה הקומבינציה, החברה מציינת כי העסקה כוללת גם רכיב של שירותי בניה ורכיב קטן של מזומן. תוקפו של הסכם הקומבינציה מותנה בכך שבתוך שנתיים החברה תשלים את ההתקשרות עם יתרת הבעלים בזכויות במגרש.
מנכ"ל מנרב פרויקטים, דרור קוזניצקי, מסר כי "עסקה זו הינה חלק מאסטרטגיית החברה לביצוע עסקאות במיקומים אטרקטיביים. הפרויקט ממוקם בסמוך למלון רמדה ולשכונת היוקרה נת/600 ויכלול 117 דירות יוקרה הצופות לים במגדל מפואר בן 30 קומות".
- 5.בדירה גרים = קורת גג, לעומת מגורים ברחוב (ל"ת)בדירה גרים = קורת גג 18/01/2019 01:36הגב לתגובה זו
- 4.כרגע לא ניתן לבנות דירה רק על אוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)כרגע 18/01/2019 00:35הגב לתגובה זו
- 3.לדעתי 17/01/2019 21:38הגב לתגובה זולדעתי כשהמדד הדיור ,כולל בתוכו את מחיר למשתכן ,הוא לא משקף את המצב בשוק החופשי .
- 2.מסכנים האנשים ש 16/01/2019 18:49הגב לתגובה זומסכנים האנשים שגרים ברחוב, כי אין להם בררה ו שהם צרכים לגור ברחוב בחורף , ללא קורת גג
- 1.רונית 16/01/2019 15:38הגב לתגובה זוזו דירה שלישית שלנו במנרב , ובכל פעם נהנים מחדש משירות ואיכות שלא מקובלים בארץ , אומנם רק לקוחה אבל אין לי שום מילה רעה , רק כל כבוד
- גיל ניר 04/02/2019 12:47הגב לתגובה זוהבעיה היחידה בבית משותף עלולה להיות שכנים לא נחמדים וגם על זה ניתן להתגבר
- קבלן סיני 17/01/2019 15:51הגב לתגובה זוזה בן אדם ראוי. לכן גם המוצר שלו יהיה ראוי. אבל המחירים בארץ גבוהים - יש להביא קבלנים סיניים שיבנו וירוויחו וימכרו דירות ב120,000 דולר - שגם לקונה יהיה מחיר סביר.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
