גק מא עליבאבא
צילום: פייסבוק
דוחות

על רקע המתיחות בין סין לארה"ב - עליבאבא צונחת למרות דוחות טובים

החברה הודיעה שלא תתקדם יותר עם זרוע הענן שלה - שהכוונות של החברה לפתח אותה עמדו בפסגת העדיפויות של המשקיעים; הסיבה היא ככל הנראה הגבלות ייצוא השבבים לסין שהוטלו על ידי ארה"ב
רוי שיינמן | (1)

ענקית המסחר המקוון של ג'ק מא  ALIBABA GROUP צונחת ב-10% במסחר אחרי הדוחות. החברה דיווחה על רווח למניה של 2.16 דולר והכנסות של 31 מיליארד דולר, מעל לצפי האנליסטים לרווח למניה של 2.11 דולר ובהתאם לצפי ההכנסות. אבל המניה יורדת בגלל הדיווח על ביטול תכניות הפיתוח של זרוע הענן שלה, שגם היו אמורות לעסוק בקידום החברה בתחום ה-AI.

בחודש מרץ הודיעה עליבאבא שהיא מתכוונת להתפצל פנימית לכמה מחלקות, מתחום הקמעונאות המקוונת עד לתחום ה-AI. המהלך הגיע במטרה להשיג יותר ערך למשקיעים שראו את המניה צונחת ב-59% אז ההנפקה בסוף 2019, וזרוע הענן הייתה גולת הכותרת של התכנית החדשה. אבל הגבלות ייצוא השבבים החדשות של ארה"ב טירפדו את המהלך, מהסיבה שזרוע הענן התכוונה להתבסס באופן משמעותי על מו"פ בתחום ה-AI, שמצריך רכישה של שבבים מתאימים שכרגע מיוצרים על ידי חברות אמריקאיות כמו אנבידיה  NVIDIA COR ואינטל INTEL CORPORATION .

המניה של עליבאבא צנחה ביותר מ-70% מאז השיא שלה בסוף שנת 2020. בעיקר בגלל לחצים רגולטוריים מתגברים הן מבייג'ינג - כשהחברה ניסתה לרתום לעצמה את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה במדינה, והן מוושינגטון - כאשר החברות הסיניות צברו יותר ויותר מוניטין כמסכנות של ביטחון ארה"ב, מה שהביא בסופו של דבר להגבלות של ממשל ביידן על ייצוא שבבים לסין, מתוך כוונה שאלו לא ישמשו חברות סיניות כנגד ארה"ב. 

למרות הפגישה של הנשיא ביידן והנשיא שי ג'ינפינג בסן פרנסיסקו אתמול, נראה שאין הרבה סימנים המעידים על התמתנות המתחים הכלכליים בין שתי המעצמות. ביטול תכנית הענן של עליבאבא היא תזכורת מצוינת למלחמה הקרה המתנהלת בין שתי המעצמות, ולאופן בו היא יכולה להביא לאירועים לא צפויים שמשפיעים על חלקים גדולים בכלכלה העולמית, אירועים שיכולים להשפיע גם על מניות סיניות פופולאריות אחרות כמו JD  JD.COM , באידו  BAIDU.COM , ניו  NIO INC ואקספנג  XPENG .

"המגבלות החדשות עלולות להשפיע באופן ישיר ועקיף על יכולות הענן של החברה והיכולת שלנו להציע מוצרים ושירותים בתחום, כמו גם על המשך פעילות תחת חוזים קיימים, ובזאת להשפיע על התוצאות התפעוליות והכלכליות שלנו", כתבה עליבאבא בהצהרה המצורפת לדוחות. החברה הוסיפה שהפגיעה כתוצאה מהמגבלות החדשות צפויות להתבטא בעיקר בחוסר היכולת של החברה לשדרג את היכולות הטכנולוגיות שלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'ק מא השעה? 17/11/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    הרסו את הכלכלה הסינית.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.