ת"א פתחה במגמה מעורבת: טבע עולה ב-1.25%
הבורסה לני"ע בת"א פתחה את יום המסחר השלישי לשבוע במגמה מעורבת. אתמול נפתחה עונת הדו"חות עם פרסום תוצאותיה של אורכית לרבעון השני של השנה והיום עתידות לפרסם את תוצאותיהן רדויז'ן ורדוור.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע דיווחה גם היא על תוצאות מראשוניות של מכירת הקופקסון ברבעון החולף והמשקיעים יעקבו בעניין אחר המדווחות. במישור הפוליטי בטחוני - ימשיך צילה של תכנית ההתנתקות לרחף על המסחר.
מדד ת"א 25 פתח בעליה של 0.24% לרמה של 658.21 נקודות, מדד ת"א 100 מוסיף 0.17% לרמה של 672.81 נקודות, ומדד התל טק 15 יורד ב-0.16% לרמה של 396.41 נקודות.
טבע משחררת תוצאות טובות לקופקסון
מניות טבע עולות ב-1.25%. ברקע, החברה פרסמה נתונים מוקדמים על היקפי המכירות של הקופקסון ברבעון השני. המכירות זינקו ב-29% והסתכמו בכ-291 מיליון דולר בשווקים הגלובליים ביחס לתקופה המקבילה. את התוצאות שלה לרבעון השני עתידה לפרסם בתחילת חודש אוגוסט.
מניות חמשת הבנקים הגדולים פתחו במגמה מעורבת. זאת לאחר שאתמול הוחלט לדחות את מועד מכירת הקרנות והקופות לבנקים הקטנים. הבנקים הגדולים ימכרו את קופות הגמל בתוך 3 שנים ואת קרנות הנאמנות בתוך 4 שנים. מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו אמר אתמול על רפורמת בכר כי היא חוסלה עוד טרם לידתה.
מניות פועלים פתחו את המסחר בעליה קלה של 0.07%. מניות לאומי ללא שינוי, מניות מזרחי עולות ב-0.26%, מניות דיסקונט יורדות ב-0.18% , ומניות הבינלאומי מאבדות 0.5%.
מניות קבוצת אי.די.בי אחזקות עולת ב-0.3%, ומנגד מניות אי.די.בי. פיתוח יורדות ב-0.5%. ברקע, דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות", כי עמוס שפירא, מנכ"ל אל על לשעבר, הצטרף לקבוצה, למרות שעדיין לא הוכרז על תפקידו. על פי העיתון הוא מועמד לתפקיד ניהול בכיר ועשוי אף להתמנות למנכ"ל סלקום, בהנחה שדנקנר ישלים את רכישת חלקם של האחים ספרא בסלקום.
גרנית הכרמל שבשליטת קבוצת בורביץ' הודיעה הבוקר, כי היא פורשת מהמו"מ לרכישת נצב"א. "נוכח הנסיבות שנוצרו במו"מ עם ראש צוות המו"מ מטעם נצבא חברה להתנחלות בע"מ ונוכח הפערים בעמדות הצדדים, שאינם ניתנים לגישור". מניות החברה עולות ב-4.24%.
מניות ליפמן עולות ב-1.3%. ברקע, החברה הודיעה אמש, כי קיבלה את אישור Sistema 4B בספרד עבור מסופיה מדגם נורית 8010 מאושרי ה-EMV. אישור זה מאפשר לליפמן למכור את מסופיה האלחוטיים מדגם זה לכל הבנקים הסולקים דרך מערכת הסליקה של Sistema 4B.
דו"חות
מניות אורכית פתחו בירידה חדה של 7% במחזור של 2 מיליון שקל. ברקע, מגיבה לפערי ארביטראז' שלילים, פרסמה החברה אתמול דוחות של הרבעון השני. החברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה, מעבר לכך העלתה אורכית את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
