בטור הקודם דיברנו על ההשפעה של השינויים בביטוח על כל החברים בקרן הפנסיה, אלו שמפקידים ואלו שלא, אבל אם חשבתם שהשפעת הביטוח היא הקריטית, הרי מעבר לפינה מתחבאת לה בעיה גדולה בהרבה - הבעיה האקטוארית. 

קרנות הפנסיה סובלות כיום מכמה בעיות עיקריות, אחת מהן היא תוחלת החיים שהולכת ועולה. אם בעבר החסכון שצברנו היה צריך להספיק לנו ל-18 שנה בממוצע, היום הוא צריך להספיק ל-20 שנה ובעתיד ככל הנראה יעלה עוד ועוד - כלומר הכסף שנחסך וצריך לפרנס אותנו 18 שנה, יצטרך לפרנס אותנו 15% ואף יותר. אם זו היתה הבעיה היחידה דיינו. אבל לבעיה זו מצטרפת בעיה נוספת וקשה לא פחות - הריבית הנמוכה ששוררת במשק כבר שנים רבות ועכשיו אולי נבין אחת ולתמיד למה זה גורם.

לכאורה, אם הכסף שנחסך צריך להספיק למספר רב יותר של שנים והריבית במשק נמוכה מהחישובים האקטוארים שעורכות הקרנות, הפתרון הוא פשוט - נקטין את הפנסיה לכל אחד שיוצא לפנסיה לפי הריבית ולפי תוחלת החיים ונפתור את הבעיה. אבל פעולה כזו תגרום לפגיעה גדולה מאד בפנסיונר עצמו, לכן מה שעושות הקרנות זה לפזר את החוסר בכסף על פני כלל העמיתים.

נניח שיש לנו 2 פנסיונרים שלכל אחד מהם צבירה בסך של מיליון שקלים. אם היו מחשבים את הזכויות שלהם כמו שצריך, הפנסיה היתה צריכה להיות כ-4,000 שקלים. אבל על פי הנחות תיאורטיות, הקרן משלמת להם 5000 שקלים מידי חודש. באותו רגע נוצרת פגיעה של 480 אלף שקלים. (1000 ש' לחודש מוכפל ב-12, מוכפל בתוחלת חיים של 20 שנים)

• 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
• שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך זה ממומן?

בוא נניח שבקרן התאורטית הזו יש 100 חברים שעוד לא יצאו לפנסיה, ולכל אחד מהם 100 אלף ש' חסכון צבור - סה"כ 10 מיליון שקלים. אם נחבר את סך החסכונות של כולם נגיע לכך שהכסף הצבור בקרן עומד על 12 מיליון שקלים. ניקח את הפגיעה של 480 אלף השקלים ונחלק אותם בסכום הצבור בקרן - ונגיע לכך שהפגיעה היא של 4%. המשמעות היא שלכל עמית יורדים כעת 4.000 שקלים מהחסכון הצבור, ולכל חוסך בקרן יש חסכון של 96 אלף במקום 100 אלף שקלים.

קוראים יקרים, זה לא בעיה אקטוארית תאורטית זה קורה כבר היום. אנחנו עוד לא מרגישים את זה כיון שכמות הפנסיונרים בקרנות עדיין נמוכה, אבל כאשר יגדל מספרם תגדל הבעיה ואנחנו נרגיש אותה בכסף הצבור שלנו.

אז מה עושים?

אין פתרונות קסם. אגף שוק ההון מנסה לחפש פתרונות יצירתיים לבעיה, אחד הפתרונות שפורסמו הינה חלוקה אחרת של האג"חים המיועדים (מבטיחי הצמדה ותשואה) - יותר למבוגרים ופחות לצעירים, קרנות הפנסיה מקפידות שלא לקבל חברים לפרישה מיידית ועוד. אבל הבעיה כאמור לפתחנו ואמורה להטריד אותנו בשנים הקרובות.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה