בנק ישראל: המשק הישראלי כמעט ולא הושפע ממשבר הסאב-פריים - אך פרמיית הסיכון עלתה
"במחצית השנייה של 2007 נמשכה הצמיחה המהירה המאפיינת את המשק מאז 2003". כך מציין היום בנק ישראל בסקירה החצי-שנתית על המשק הישראלי, אשר מתייחסת למחצית השנייה של 2007. בסקירה צוין, כי המשק הישראלי סבל במידה מועטה בלבד ממשבר הסאב-פריים, אך למרות זאת פרמיית הסיכון עלתה, בדומה למשקים מתעוררים אחרים.
"השיפור בפעילות הכלכלית בתקופה הנסקרת הושפע בעיקר מגורמים חיצוניים, שנתמכו על ידי המדיניות הכלכלית", אומרים בבנק ישראל. "נוסף על אלו ניכרו פירותיה של הצמיחה בגידול עושרו של הציבור, וזה התבטא בהשפעת הכנסה חזקה על החיסכון והצריכה. כל אלה הביאו להתרחבות הביקושים המקומיים, בשיעור גבוה מקצב גידולו של התוצר, ולפיכך לעלייה חדה ביבוא, לצמצום העודף בחשבון השוטף ולייסוף ריאלי. כנגד זאת, פעלה עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם להרעת תנאי הסחר, והשפעתה השלילית על הצמיחה קיזזה מעט מהשפעתם של יתר גורמי הרקע".
החרפת משבר הסאב-פריים בארה"ב בקיץ האחרון השפיעה לרעה על השווקים הפיננסיים בעולם, מה שעורר חששות הנוגעים להאטה כלכלית ואי-יציבות פיננסית. בבנק ישראל מדגישים, כי "המשק הישראלי, שחשיפתו להשלכות המשבר הייתה מועטה, כמעט ולא הושפע ממנו ישירות. עם זאת, הושפע גם שוק ההון הישראלי, בעקיפין, מהמשבר: התנודתיות גברה, מרווחי הסיכון באיגרות החוב עלו ומדדי המניות ירדו".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
