בנק ישראל: המשק הישראלי כמעט ולא הושפע ממשבר הסאב-פריים - אך פרמיית הסיכון עלתה

הבנק בסקירה חצי שנתית על הפעילות במשק: "שוק ההון הישראלי הושפע בעקיפין ממשבר הסאב-פריים"
עדי בן ישראל |

"במחצית השנייה של 2007 נמשכה הצמיחה המהירה המאפיינת את המשק מאז 2003". כך מציין היום בנק ישראל בסקירה החצי-שנתית על המשק הישראלי, אשר מתייחסת למחצית השנייה של 2007. בסקירה צוין, כי המשק הישראלי סבל במידה מועטה בלבד ממשבר הסאב-פריים, אך למרות זאת פרמיית הסיכון עלתה, בדומה למשקים מתעוררים אחרים.

"השיפור בפעילות הכלכלית בתקופה הנסקרת הושפע בעיקר מגורמים חיצוניים, שנתמכו על ידי המדיניות הכלכלית", אומרים בבנק ישראל. "נוסף על אלו ניכרו פירותיה של הצמיחה בגידול עושרו של הציבור, וזה התבטא בהשפעת הכנסה חזקה על החיסכון והצריכה. כל אלה הביאו להתרחבות הביקושים המקומיים, בשיעור גבוה מקצב גידולו של התוצר, ולפיכך לעלייה חדה ביבוא, לצמצום העודף בחשבון השוטף ולייסוף ריאלי. כנגד זאת, פעלה עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם להרעת תנאי הסחר, והשפעתה השלילית על הצמיחה קיזזה מעט מהשפעתם של יתר גורמי הרקע".

החרפת משבר הסאב-פריים בארה"ב בקיץ האחרון השפיעה לרעה על השווקים הפיננסיים בעולם, מה שעורר חששות הנוגעים להאטה כלכלית ואי-יציבות פיננסית. בבנק ישראל מדגישים, כי "המשק הישראלי, שחשיפתו להשלכות המשבר הייתה מועטה, כמעט ולא הושפע ממנו ישירות. עם זאת, הושפע גם שוק ההון הישראלי, בעקיפין, מהמשבר: התנודתיות גברה, מרווחי הסיכון באיגרות החוב עלו ומדדי המניות ירדו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.