אז על דמי ניהול דיברנו, על מיסוי דיברנו, על הריבית במשק גם דנו בעבר, אז האם אנחנו מוכנים לצאת לפנסיה כבר? התשובה היא כמובן לא. מהכרותי ה"קצרה" עם הפורשים לגימלאות, אחד הדברים שכמעט אף פעם לא נבדקים הוא הדבר כמעט החשוב ביותר - עד כמה אנחנו יכולים להשפיע על מקדם הקיצבה שלנו. אמרו לנו שאין תחרות בנושא הזה? אז זהו, דווקא יש.

נכון להיום התחרות היא עדין מוגבלת לפוליסות מיולי 2001 ואילך אבל אין ספק שחוזר הניוד שפרסמה הממונה על שוק ההון בדצמבר 2015, והוא צפוי להגביר את התחרות. בואו נעשה סדר. תחילה נזכיר כי מקדם הקיצבה הוא ה"מכנה" במשוואה שקובעת כמה פנסיה תהיה לנו. אם במונה מופיעה הצבירה הכספית שקיימת לנו והיא מושפעת ממשתנים כמו דמי ניהול, תשואות, גיל תחילת החסכון ועוד, אזי במכנה נמצאת "תוחלת החיים הצפויה", שעל פיה מחשבת חברת הביטוח את הפנסיה.

לדוגמא, צבירה בגובה של מיליון ש' עם מקדם קיצבה של 200 (חודשים) תתן לנו קיצבה של 5,000 שקלים לחודש לכל החיים. לעומת זאת, אותה צבירה עם מקדם של 150 לדוגמא היתה נותנת לנו קיצבה של כ-6,666 שקלים לחודש לכל החיים. ההפרשים עדין לא כאלו גדולים בין החברות, אך גם בשביל הפרשים קטנים יותר כדאי לעשות סקר שוק.

ניקח כדוגמא נוספת לקוח של כלל ביטוח שחוסך בפוליסת פרופיל שתחילתה בשנת 2004.

ללקוח זה (גבר בגיל 67) קיים מקדם קיצבה בסיסי של 205.1 עם מינימום של 240 גימלאות (למקדם זה קיימת הפחתה ככל שהפרישה מאוחרת יותר משנת 2004, כלומר מי שפורש לפנסיה בגיל 67 ולא בשנת 2004 - צפוי לקבל מקדם גבוה אף יותר). אותו לקוח לא צריך לחפש הרבה, באותה חברה בפוליסות שתחילתן בשנת 2007 הוא ימצא שמקדם הקיצבה באותו מסלול עומד כבר על 193.81.

• מה זה מקדם המרה לפנסיה, ואיך הוא משפיע על הפנסיה שלכם?
• איפה אנחנו מרוויחים? על חשיבותם של מקדמי הקיצבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נניח שאותו לקוח חסך מיליון שקל. במקרה אחד הוא יקבל 4,875 ש' לחודש ובמקרה השני הוא כבר יקבל קיצבה של 5,159 ש' לחודש - הפרש של 284 שקלים בקיצבה מידי חודש או 3,416 שקלים בשנה וכמעט 69 אלף שקלים בתקופה של 20 שנה, והכל כמובן באותה החברה.

דרך אגב, אם אותו לקוח ירצה לקבל קיצבה עם הבטחת מינימום 120 גימלאות ויבחר לשם הדוגמא לנייד את כספו לחברת הפניקס - שם כבר יקבל מקדם של 188.86 כלומר קיצבה של 5,294 שקלים - הפרש של 420 שקלים מהקיצבה שצפויה לו מפוליסת שנת 2004.

גם בשאר החברות המצב לא שונה בהרבה. ההבדלים בפוליסות מגדל הם קטנים יותר, ושם דווקא בפוליסות מודל 2004 מקדמי הקיצבה טובים במעט מהפוליסות החדשות יותר. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ההבדל בפרישה מקרן פנסיה חדשה לפרישה מפוליסת ביטוח או על היכולת לחסוך החל מגיל 60 בדמי ניהול נמוכים יותר.

• המטוס ששינה את פני התעופה המסחרית למרות שייצורו הופסק
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

האם בכלל אפשרי לנייד?

אז זהו, שכן. הניוד לפוליסות מנהלים נעצר רק ללקוחות מתחת לגיל 60. לקוחות מעל גיל 60 עדיין יכולים לבצע סקר שוק ולמצוא את המקום הנכון ביותר עבורם לחסוך, ובוודאי לפרוש. נכון שהניוד מפוליסות מודל 2004 לפוליסות מודל מאוחר יותר שתחילתן לפני שנת 2013 אפשרית תאורטית, אך סביר להניח כי חברה אשר תיתקל בלקוח אשר מבצע סקר שוק תדע למצוא עבורו את המסלול הנכון ביותר. ובכל מקרה קיימות הפוליסות החדשות מודל 2013 ואילך.

אז מה לעשות?

תכנון פרישה הוא הכרחי ויכול לחסוך כסף רב. מומלץ לבדוק את האפשרויות באמצעות איש מקצוע אשר יוכל לתת את המבט המקצועי הרחב ביותר, הן בהיבט הביטוחי, הן בהיבט המיסויי והן בהיבטים נוספים אחרים.