בטור המקצועי היום נדון במשמעות של מקדמי הקיצבה וננסה להבין כמה נקודות שיכולות להשפיע עלינו בתהליך קבלת ההחלטות. ראשית, חשוב להבין כי מקדמי הקיצבה החלו לקבל התייחסות אחרת מאז עבר תיקון 3 לחוק שרותים פיננסים (קופות גמל)בשנת 2008. במסגרתו נקבע כי ההפקדות למכשירים פנסיונים יהיו למטרת קבלת פנסיה לכל החיים ולא למטרה הונית - סכום חד פעמי.

מכאן מובן כי במידה וקיימות שתי תוכניות, אשר באחת מהן מקדם הקיצבה לגיל 67 לגבר הוא 157 ובשנייה 200, אותם מיליון שקלים שווים יותר כאשר מקדם החלוקה/ קיצבה הוא הנמוך ביותר. בדוגמא שלפנינו, כשמקדם הקיצבה 157 הפנסיה הצפויה היא 6,370 שקלים, בעוד שבמקדם הקיצבה 200 הפנסיה הצפויה היא 5,000 ש' בלבד. עד כאן הדבר הפשוט ומובן מאליו, אבל  בואו וננסה לתקוף עוד כמה נקודות לדיון.

חשוב לציין, כי גם תיקון 3 המפורסם שקבע שמטרת ההפקדות היא לקיצבה קיימת חובה למשוך קיצבה עד לקיצבה מזערית, שעומדת היום על כ-4,500 ש', ואת היתרה ניתן להוון, כלומר לקבל את סכומי הקיצבה הצפויים כסכום חד פעמי. ניתן לומר כי מי שמעוניין למשוך קיצבה רק עד 4,500 ש', או לחילופין למשוך קיצבה גבוהה יותר נניח של 8,000 ש', אבל על חלק מהכסף לבצע היוון, ייתכן וצריך להסתכל גם על פרמטרים אחרים כיון שחשוב להבין שבהיוון הפרמטרים הם אחרים.

במקרה כזה ייתכן והלקוח ירצה להסתכל על פרמטרים, כמו האפשרות להשתמש במסלולי השקעות שונים - אפשרות שלא קיימת בפוליסות בהם מקדם הקיצבה טוב יותר (פוליסות מ-1992-6.2001), גובה הצבירה החזויה , דמי הניהול הנגבים במכשירים ועוד. לגבי גובה הצבירה החזויה, חשוב להבין כי תשואות ריאליות טובות של הפוליסות הישנות, שאנו מניחים כי הפוליסות החדשות ישיגו תשואות דומות במסלולי השקעה דומים, ויכולים להביא להבדלים דרמטים בצבירה. למשל דמי הניהול המשתנים יכולים להגיע ל-1.35% אם התשואה הריאלית היא 5%, ו-1.2% אם היא 4% וכן הלאה וכן הלאה.

• מה זה מקדם המרה לפנסיה, ואיך הוא משפיע על הפנסיה שלכם?
• מתכננים פרישה: כיצד התחרות בין פוליסות הביטוח באה לידי ביטוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניקח חוסך שצבר מיליון שקלים ודמי הניהול שלו הם 0.6% 15% מהרווח הריאלי במכשיר אחד עם מקדמי קיצבה עדיפים, 1% מהצבירה במכשיר שני עם מקדמי קיצבה טובים פחות, ודמי ניהול של 0.6% במכשיר ללא מקדמי קיצבה. כעת נבדוק כמה שווה הצבירה לאחר 10 שנים נגיע לתוצאות הבאות:

במקרה של צורך בקיצבה, אין ספק שגם בתשואה גבוהה של 5% ודמי ניהול גבוהים, היתרון של מקדמי הקיצבה גובר על כל שאר הפרמטרים. אך מה במקרה של לקוח שקיימת לו קיצבה מספיקה והוא דווקא מעוניין במנגנון של היוון? כאן כאמור אנו רואים שעקב ההפרשים בדמי הניהול אנו מגיעים למצב של צבירה גבוהה בכמה עשרות אלפי שקלים דווקא במכשיר שלא נהנה ממקדם הקיצבה המובטח. במקרה הזה אולי צריך לחפש את המכשיר שיתן לנו את הצבירה הגבוהה ביותר ואת מנגנון ההיוון הנכון ביותר.  

אז מה עושים?

כמו שאני מציין תמיד, חשוב להשקיע מחשבה והבנה בפנסיה שלנו. חשוב להבין את הפרמטרים ולנסות לרדת למהותם הכלכלית והביטוחית לאורך זמן. על חשיבות הקיצבה אין כלל עוררין, ועל כן חשיבות יצירת סכום קיצבתי צריכה להיות אינטרס ראשוני של הפרט. יחד עם זאת, גם כאן אין רק פתרון אחד ומומלץ להתייעץ באנשי המקצוע על הפתרונות אשר מציע השוק ומתפתחים מפעם לפעם.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל