התחדשות עירונית בנשר: אושרה להפקדה תכנית להוספת 11 אלף דירות
האוכלוסייה בעיר צפויה לגדול לכדי 68,700 תושבים עד שנת 2040, כמעט פי 3 מהיקפה היום. עוד כוללת תכנית המתאר אזור תעסוקה חדש במקום אתר המחצבה והעתקת תחנת הרכבת העתידית
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, בראשות איתמר בן דוד, אישרה להפקדה תכנית מתאר להוספת 11 אלף דירות בנשר - עיקרן באמצעות התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, כשהיקף האוכלוסייה בעיר צפוי לגדול לכדי 68,700 תושבים עד שנת 2040, כמעט פי 3 מהיקפה היום.
נוסף על מגורים, התכנית מקצה תוספת של כ-1,375,600 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומסחר וכ-45,500 מ"ר עבור שטחי ציבור. בחלק המערבי של העיר, התכנית מציעה הקמת אזור תעסוקה חדש במקום אתר המחצבה שכבר לא נמצא בשימוש.
כמו כן, התכנית כוללת פיתוח מרכז עסקים ראשי (מע"ר) לאורך הרחובות דרך השלום ודרך בר יהודה כמרחב ציבורי הנשען על מערכת הסעת המונים. בשל התנאים הטופוגרפיים של היישוב, התכנון המוצע כולל בין היתר דרגנועים שיחברו בין שכונות העיר ושטחי התעסוקה.
בהיבט התיירותי, התכנית מציעה פיתוח של מוקדי תיירות קיימים וחדשים בעיר, בהם הפארק המטרופוליני בבריכות נשר, פארק הגשרים בנחל קטיע ומתחם קמפינג ותיירות במחצבת חרייבה הממוקמת בלב פארק הכרמל.
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת תחבורה, מוצעת הקמת כביש עוקף חדש לעיר, נוסף על צירי מערכת הסעת המונים ונתיבי תחבורה ציבורית וכן מיקום חדש לתחנת הרכבת העתידית - רכבת העמק בסמוך למרכז העיר.
יו"ר הוועדה המחוזית חיפה, איתמר בן דוד, מסר כי "מדובר בתכנית בעלת חשיבות רבה לנשר שלוותה ע"י שיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ובתמיכת ראש העיר. בהתאם למדיניות התכנון הנוכחית והעתידית, התכנית נותנת דגש לעידוד תהליכי התחדשות עירונית, חיזוק האיתנות הכלכלית של העיר ושמירת השטחים הפתוחים שעוטפים את היישוב".
- 1.מלק 04/02/2020 15:42הגב לתגובה זוכל עוד יש מפעל מלט לא בונים כלום כלל תעשיות
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
