נמשכות הירידות הקלות בוול-סטריט: קריקס קופצת ב-9%
בוול-סטריט ממשיכות ירידות השערים המתונות גם בפתיחת חציו השני של יום המסחר. לאחר 6 ימים רצופים של עליות שערים, נראה שהמשקיעים נרגעים מעט, וממשים חלק מן הרווחים שרשמו ברייל האחרון. היום פורסמו שלושה נתוני מאקרו שליליים. מדד מחירי היצרן המשיך את המגמה החיובית מיום רביעי בכל הנוגע ליציבות המחירים בשוק האמריקני. ביום רביעי דווח על צמצום בגרעון, ואמש דווח הממשל על יציבות ברמת המחירים לצרכן.
עוד פורסמו נתוני היצור לחודש יוני, שהיו טובים מן הצפוי, כמו גם מדד אמון הצרכנים שעלה במחצית הראשונה של החודש. במקביל מתנהל היום השוק כשברקע הדוחות של קונגלומרט האלקטרוניקה, GE. המספרים לרבעון השני היו אומנם טובים מן הצפוי, אולם התחזית שלילית לגבי הרבעון הנוכחי מקשה במידה מסויימת על המניה ועל המסחר כולו היום.
מדד הנאסד"ק מאבד בשעה האחרונה כ-0.2% ונסחר סביב שער של 2,148 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד גם הוא ב-0.2% ל-10,615 נקודות.
בזירה המאקרו כלכלית
כשעה לפני פתיחת המסחר פרסמה מחלקת המסחר של הממשל את מדד המחירים ליצרן(ה-PPI). כהמשך לנתונים המרגיעים מאמש על מדד המחירים ליצרן גם היום הציג הממשל נתונים מצויינים עם יציבות מחירים מרשימה. המדד הכולל רשם ירידה של 0.1%, בעוד שמדד הליבה עלה קלות ב-0.2%. בשווקים צפו לעליה של 0.4% בחודש יוני. מדד הליבה, הוא מדד המחירים ליצרן בנטרול מחירי האנרגיה והמזון שהינם תנודתיים במיוחד.
עוד פורסם היום, כי היצור התעשייתי של ארה"ב עלה ביוני ב-0.9%. הצפי היה לעליה של 0.4%, אחרי עליה זהה בחודש מאי.
מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה במחצית הראשונה של החודש לרמה של 96.5 נקודות. בשוק ציפו לעליה מתונה יותר לרמה של 96 נקודות. ביוני נקבע המדד ב-95 נקודות.
במרכז
מניות ג'נרל אלקטריק (GE) נסחרות בירידה של 1.15%. קונגלומרט הענק דיווח היום על זינוק חד ברווחים, על גידול בהכנסות ואף העלה את הטווח התחתון של תחזיותיו עבור 2005 כולה. מניותיו, שלוקחות חלק ברשימה הנחשקת של 30 משתתפות הדאו ג'ונס צפויות לסחוף אחריהן את המדד כולו.
הרווח של GE זינק ברבעון השני של השנה ב-24% - השיעור החד ביותר זה שנה וחצי ל-4.6 מיליארד דולר או 44 סנט למניה. ההכנסות קפצו ב-13% ל-41.6 מיליארד דולר. החברה סיפקה היום, כאמור, תחזית מעודכנת והיא צופה כעת רווח של 1.8-1.83 דולר למניה ב-2005. אולם בצד השורות המעודדות לרבעון הקודם הזהירה החברה, כי היא עשויה שלא לעמות בתחזיות לרבעון השלישי של השנה.
מניותיה של ענקית המחשוב, היולט פאקרד (בקיצורף HP שסימולה: HPQ) מושכות את תשומת הלב היום ועולות ב-1.06%. ברקע, פרסום, לפיו החברה עתידה להכריז בהמשך השנה על מהלך רה אורגניזציה, העשוי להוביל לפיטורי ענק.
בישראליות
מניות קריקס מזנקות ב-9% תוך היקף מסחר גבוה במיוחד. היום אישרה החברה באופן סופי את ההודעות הקודמות לגבי גיוס צפוי של כ-70 מיליון דולר בנאסד"ק.
שתי הממריאות מאמש, אלטק ובעיקר בי.או.אס מתממשות היום. הראשונה מאבדת 11.5%% לאחר שאמש קפצה בלמעלה מ-40%. בי.או.אס שזינקה בכ-72% יורדת ב-18.5%. אמש הודיעה החברה, על חוזים בהיקף משמעותי של כ-3.5 מיליון דולר לחברת הבת, אודם.
קמטק הודיעה אמש, כי היא תובעת 4.1 מיליון דולר מאורבוטק בטענה, כי הבקשה לצו מניעה כנגד שיווק של שני מוצרים של קומטק אשר הוגשה על ידי אורבוטק הביא לביטול גיוס מתוכנן בהיקף של כ-39.95 מיליון דולר בנאסד"ק. התביעה תידון בביהמ"ש המחוזי בת"א ומניות השתיים עשויות להגיב לדברים. קמטק יורדת ב-1.6% במסחר זעום, אורבוטק מגיבה בירידה קלה של 0.3%.
מניות אולטיקום קופצות ב-4.5%. בחודש האחרון זינקו מניותה של חברת הבת השניה של קומברס, ורינט, ב-25%. בבנק ההשקעות, אוסקר-גרוס, העריכו השבוע, כי המעידה שהיתה לאולטיקום ברבעון הראשון של 2005 היתה חד פעמית, וכי היא צפויה לחזוק למסלול כבר ברבעון השני של השנה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
