בתום שבוע המסחר במט"ח: הדולר איבד היום 0.8% ובסיכום שבועי השיל 1.5%
הדולר המשיך לאבד גובה במסחר מול השקל והאירו, על רקע פרסום תוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים הגדולים בארה"ב ומגמה חיובית בבורסות אסיה.
עשרה מבין 19 הבנקים הגדולים בארה"ב שנבחנו במסגרת 'מבחני הלחץ' של הממשל האמריקני ייאלצו לגייס הון מצרפי של 74.6 מיליארד דולר, כך עולה מהתוצאות הרשמיות שפרסם הפדרל ריזרב, כשעה לאחר סגירת המסחר בוול סטריט.
"לאחר פרסום תוצאות מבחני הלחץ בארה"ב, החששות כי המערכת הפיננסים העולמית תתמוטט והמיתון העולמי יעמיק נחלשו במידה ניכרת", אמר לבלומברג יושיהירו איטו, מנהל השקעות בטוקיו. "וזה כמובן משליך לחיוב גם על שוקי המניות ומשפיע על המסחר במטבעות".
הדולר ננעל בירידה של ב-0.8% ושערו היציג נקבע על 4.101 שקלים, כאשר בסיכום שבועי השיל השטר הירוק 1.5%. האירו ננעל גם הוא בירידה והשיל 0.45%, כאשר שערו היציג נקבע על 5.498 שקלים.
כלכלני הפועלים אומרים בסקירה השבועית לגבי שוק המט"ח כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, הפער המינורי בין הריביות של השקל והדולר ורכישות הדולרים מידי יום על ידי בנק ישראל. לאור האמור לעיל, אנו עדיין ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10%, תוך התמקדות בעיקר דולר, המהווה מטבע מקלט מרכזי במשבר הגלובלי".
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?
ארנונה תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.
זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.
השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות, מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.
עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.
