אברהם עופר - מנכ"ל מניבים
צילום: אבישי פינקלשטיין

מניבים עולה מדרגה - במו"מ לרכישת נכסים תמורת 635 מיליון שקל

מדובר בנכסים בצפון הארץ המושכרים ומיועדים לתעשיה, משרדים ואחסנה בשטח בנוי כולל של כ-80,000 מ"ר אשר צפויים להגדיל את מצבת הנכסים של החברה בכ-70%; תצא לגיוס כספים?
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה מניבים רעננה

קרן הריט מניבים ריט 0.72%  מדווחת על משא ומתן לרכישת מספר מתחמים בצפון הארץ, תמורת 635 מיליון שקל.

על פי הדיווח, מדובר בנכסים המושכרים ומיועדים לתעשיה, משרדים ואחסנה בשטח בנוי כולל של כ-80,000 מ"ר, במספר מתחמים בצפון. החברה לא דיווחה אודות נתונים כספיים כלשהם אשר צפויים לנבוע מהנכסים, כגון הכנסות או רווחיות.

החברה מציינת כי קיבלה מהמוכרים התחייבות לתקופה מוגבלת, במהלכה התחייבו, כי לא ינהלו משאים ומתנים עם צדדים נוספים למכירת המתחמים. במהלך תקופה זו תבוצע על ידי החברה בדיקת נאותות ויושלמו הליכי המשא ומתן.

בנוסף, החברה דיווחה על כך שחתמה על הסכם לרכישת מבנה באזה"ת ברעננה תמורת 51 מיליון שקל, בעסקה שעליה דיווחה לראשונה באוגוסט האחרון כשהייתה בשלב המשא ומתן. על פי ההסכם שנחתם, מניבים תשלם תשלום ראשון של כ-5 מיליון שקל, ואת היתרה תוך 7 ימי עסקים.

העסקאות הנ"ל משמעותיות מאוד עבור מניבים ריט, אשר מחזיקה נכון לסוף הרבעון השני בנכסים בשווי של כ-961 מיליון שקל. כלומר, היא עתידה להגדיל את מצבת נכסיה בכ-70% אם אכן יצאו לפועל העסקאות. יש לציין שלחברה הון עצמי של כ-520 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השני, כך שסביר להניח שהחברה תבקש לגייס כספים בצורה כזו או אחרת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחרק 11/10/2019 11:52
    הגב לתגובה זו
    בלון אויר נפוח ללא כל תשתית. המשך הקרקס של קרנות שאין מאחוריהן כלום. לוקחים כסף מהציבור ונהנים מהשמנה והסלטה
  • 3.
    nav 10/10/2019 19:06
    הגב לתגובה זו
    במרכז לא בצפון ולא בדרום
  • 2.
    דני 10/10/2019 17:02
    הגב לתגובה זו
    ככה לא גדלים ככה נופלים בגדלים של מניבים זה עיסקה יותר מידי מסוכנת מחר יהיה אימות בצפון התזרים הנוכחי לא יעזור לה.
  • 1.
    חשבון פשוט 10/10/2019 13:43
    הגב לתגובה זו
    הון עצמי 520 אבל מזומן 135 מאיפה היא תביא 600 מיליון?
  • א 10/10/2019 14:53
    הגב לתגובה זו
    גיוס אגח
  • שי 10/10/2019 21:34
    מותר עד 60 אחוז מינוף אז בטוח יהיה הנפקת זכויות
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.