ראסל אלוונגר טאוואר
צילום: יח"צ

טאואר מזנקת בוול סטריט; תכה בתחזיות בשבוע הבא?

תוצאות טובות של יריבותיה בשילוב עם צפי לדו"חות טובים של אפל, שולחים את מניית חברת השבבים לעליות של כ-11% בניו יורק; המוסדיים הגדילו את אחזקותיהם בחברה במהלך הרבעון השני
נועם בראל |

מניית יצרנית השבבים הישראלית, טאואר, מזנקת כעת בוול סטריט, במה שנראה כמו ציפייה מהשוק שהחברה תציג תוצאות טובות מהתחזיות ברבעון השני של השנה, אותן צפויה טאואר לפרסם ביום שני הקרוב.

על פי הנתונים המתפרסמים היום, לא מעט בתי השקעות הגדילו את אחזקותיהן בטאואר במהלך הרבעון השני, כאשר בין הבולטות פנסרה קפיטל שהגדילה את אחזוקתיה בכ-72% וחברת ניהול האחזקות ARK שהגדילה את אחזקותיה במניה בכ-27%. יש לציין כי טאואר מוחזקת בכ-52.14% על ידי מוסדיים.

טאואר צופה שהמכירות ברבעון השני של שנת 2019, יסתכמו בכ-306 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה וציינה כי בהתחשב בירידה הצפויה במכירות לפנסוניק ברבעון השני של 2019, בסכום של כ-20 מיליון דולר, תחזית המכירות לרבעון השני תשקף לטענתה צמיחה אורגנית של כ-10% לעומת הרבעון הראשון של 2019. 

נזכיר כי את הרבעון הראשון של השנה סיימה טאואר עם הכנסות של כ-310 מיליון דולר, אמנם ירידה של כ-1% לעומת הכנסות של כ-313 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, אך טאואר דיברה על תחזית הכנסות של כ-310 מיליון דולר, כך שלמעשה החברה עמדה בתחזיות של עצמה ואפילו עקפה במעט את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 309 מיליון דולר, כבשורה התחתונה, היא סיכמה את הרבעון עם רווח נקי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר או 25 סנט למניה.

צפי האנליסטים לרבעון השני עומד על כ-303 מיליון דולר בממוצע, כאשר תחזיות הרוח מדברות על כ-22 סנט למניה בממוצע. בהתחשב בכך שיריבתה של טאואר בענף השבבים, הכתה אתמול את התחזיות, נראה כי השוק מקבל את הרושם כי ישנה התאוששות מסוימת בענף.

אם מוסיפים לכך את העובדה שהשוק מצפה מאפל, אחת מצרכניות השבבים הגדולות בעולם להכות את התחזיות בשבוע הבא כשהיא תפרסם את תוצואותיה לרבעון השני, נראה שיש לא מעט סיבות לאופטימיות במגדל העמק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.