חיילי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התיקשוב נפלו מאז שנות ה-40' ועד היום; כך נמסר מצה"ל ומפי האלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב. לדבריו, ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת גם לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות מחתרות ההגנה, האצ"ל והלח"י. לא נפלו לחיל ולאגף חיילים במלחמת לבנון השניה. מתוך 536 החללים, תריסר קיבלו עיטורים על פעולות גבורה בטרם נפילתם. אתר העמותה נמצא במרכז העיר יהוד, שמאמצת את אגף התיקשוב, והוקם ב-1989. באתר מונצחים גם חללים, שאינם מחיל הקשר, אלא שהיו בני העיר יהוד. טקס זכרון ייערך היום (ב') באתר, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד.

לדברי האלוף (מיל') ענבר, המאפיין המרכזי של הנופלים הוא ש"כולם עסקו בתחום הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים ונפלו במלחמות ישראל. הם השתתפו במלחמות באופן פעיל, ואפשרו את יכולת התיקשור מהדרג הנמוך ביותר. הם טוו והיוו את מערכות העצבים לשליטה ולבקרה בכל רמות הצבא - מרמת הכיתה והפלוגה - ועד לדרג המטכ"לי". ענבר היה קשר"ר, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, מפקד יחידה 8200, ולאחר מכן הועלה לדרגת אלוף, כראש המו"פ במשרד הביטחון.

העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב פועלת להנצחת הנופלים, ולהנחלת מורשת הקרב של חיל הקשר, כיום אגף התיקשוב. בין פעולותיה: סיוע למשפחות השכולות, הדרכות לתלמידים, חיילים וגורמים חוץ-צבאיים, חינוך בנושאים טכנולוגיים וסיוע לקהילה. "המסר של העמותה כיום הוא מצוינות, יחד עם דבקות במשימה", אמר ענבר לאנשים ומחשבים, "כוח האדם האיכותי הוא המהווה את התשתית למצוינות של אגף התיקשוב. נדרש להיצמד לכל החידושים הטכנולוגיים והארגוניים, על מנת לממש את חזון המיחשוב כמכפיל כוח בשדה הקרב".

יוני דואר, הצפנה והמחשב הראשון

תחום הקשר עבר כמה אבני דרך בשבעים שנות פעילותו: שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב-1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון, אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947, ובעת המצור על ירושלים, הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון. ב-1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

בסוף שנות ה-50', הבשילו התהליכים שהביאו להקמת מרכז המחשבים הראשון בצה"ל ובמערכת הביטחון. עד אז היה מחשב אחד בארץ – במכון וייצמן, הוא שימש למחקר מדעי בלבד, ורפאל ואגף המודיעין השתמשו בו לצרכיהם. בחלוף השנים, ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם, שהחל לפעול בשטח בצורה מבצעית לפני למעלה משנה. פרויקט "אבנט ירוק", פרויקט תשתיתי-אסטרטגי לרישות צה"ל ולהעברת נתונים בקצבים מהירים, החל ב-2001. אגף התיקשוב הוקם לפני כארבע שנים, ב-3 במרץ 2003.