הרצוג קיבל הרווחה: "כל דרישותיי נענו"
החלטתי לקבל על עצמי את תיק הרווחה, לאחר שהתברר לי שכל דרישותיי הכספיות והביצועיות התקבלו - כך הצהיר בצהריים שר התיירות, יצחק (בוז'י) הרצוג, במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בתל-אביב. בכך למעשה מתקרב לסיומו סבב התיקים בממשלה.
השר הרצוג הודיע כי הוא מוותר על תיק התיירות ומסכים לקבל במקומו את תיק הרווחה. "זהו אתגר משמעותי לשקם משרד כה חשוב, לחזק אותו ולהוביל אותו לעידן חדש", אמר הרצוג. "זהו תהליך לא קצר, סיזיפי וקשה".
לדברי הרצוג, החלטתו התקבלה לאחר שבוע של משא ומתן עם ראש הממשלה, ולאחר שהובטחו לו תקציבים משמעותיים הנאמדים במאות מיליוני שקלים לטיפול באוכלוסיות חלשות. "לא רציתי להיות חלק מהמאבק הפוליטי הציני והמכוער שהיה סביב מינוי של שר רווחה, שהוא נושא חשוב מאוד", אמר שר הרווחה הנכנס.
הרצוג טען כי ראש הממשלה הבטיח לו גיבוי מלא בשיקום משרד הרווחה ושותפות מלאה בקביעת האג'נדה הכלכלית חברתית של הממשלה. לטענתו, אחת הסיבות שגרמה לו לקבל את התיק היא השקפת עולמו הסוציאל-דמוקרטית, והעובדה שלא יכול היה לשאת את התדמית השלילית שדבקה במפלגת העבודה, עקב הסירוב של שריה לקבל לידיהם את תיק הרווחה. "בחודשים האחרונים הציבור היה עד למחול שדים מביך סביב מינוי שר רווחה, והחלטתי שאני לא רוצה ליטול חלק במשחק הזה למרות חשיבותו".
השר הרצוג מצא זמן גם לאתנחתא קומית, כשאמר: "לא התייעצתי עם בר רפאלי, אבל אם היא הייתה פה, הייתי שואל את דעתה". הרצוג ציין שאם הוא היה הולך למאבק במוסדות המפלגה הוא היה מנצח, אך "במידה רבה זה היה ניצחון פירוס, מינוי שר רווחה הוא נושא חשוב מידיי בשביל שסביבו יתנהל מאבק פוליטי ציני ומכוער".
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי אולמרט, נפגש אמש עם השר הרצוג וביקש ממנו להסכים להתמנות לשר הרווחה. הרצוג נענה לבקשת ראש הממשלה, והפגישה הגיעה לאחר תהליך בירור מעמיק ומפורט שהחל בשבוע האחרון.
"ראש הממשלה הביע הערכה עמוקה לביצועיו של הרצוג כשר התיירות ולהישגיו בקידום התיירות לישראל, אך הואיל ובראש סדר עדיפותם של הממשלה וראש הממשלה מצויים המאבק בצמצום הפערים החברתיים וצמצום מימדי העוני, אמר ראש הממשלה שיהא זה נכון וראוי שהשר הרצוג יכהן כשר הרווחה", נמסר בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה.
השניים סיכמו כי שמו של המשרד בראשו יעמוד הרצוג יהיה "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". במקביל, תוקם ועדת שרים בראשות שר הרווחה, שתעסוק בענייני הרווחה והשירותים החברתיים. מעבר לכך, סיכמו השניים כי "לאור מחויבותו העמוקה של הרצוג לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ופעילותו בתחום זה, ימונה השר הרצוג לשר המופקד על תפוצות חברה והמאבק באנטישמיות".
גם במפלגת העבודה בירכו על החלטתו של הרצוג. השר שלום שמחון אמר כי "הרצוג הוכיח שהוא איש ציבור למופת והציב את השיקולים הלאומיים מעל לכל שיקול אחר לרבות השיקולים הפוליטיים". חברת הכנסת נדיה חילו אמרה: "טוב עשתה מפלגת העבודה, שלא ויתרה על תיק הרווחה כי בעיני הוא חשוב יותר מכל תיק אחר".
ל-nrg מעריב נודע כי מי ש"תפר" את המהלך הוא מזכיר הממשלה, ישראל מיימון. בכך נסללה למעשה גם סוגית המשרד הנוסף שתקבל סיעת ישראל ביתנו. מיימון ייפגש היום עם יו"ר ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, ויסכם עימו כי רשות ועדת הכספים ותיק התיירות יועברו לידי מפלגתו.
לפני 10 ימים הפתיע יו"ר העבודה, עמיר פרץ, את הרצוג, כשהודיע כי בעבר סוכם עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהעבודה תקבל את תיק הרווחה תמורת תיק המדע, התרבות והספורט, או תיק התיירות. לדברי פרץ, הסיכום כבר הושג כאשר יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, צורף לממשלה.
"ההכרעה על כך שהעבודה תקבל את הרווחה התקבלה במהלך ישיבת המרכז שהתכנסה להחליט על צירופו של ליברמן לממשלה", טען פרץ בישיבת סיעת העבודה. "הסיכום היה כי תיק הרווחה יימסר למפלגת העבודה, תמורת תיק אחר. אנחנו הודענו לראש הממשלה שאנחנו מעמידים את תיק המדע, התרבות והספורט או התיירות מול הרווחה".
השר הרצוג הופתע לשמוע את הדברים. "זו הפעם הראשונה שמישהו אומר לי באופן ברור שהיה סיכום כלשהו על תיק התיירות", הוא אמר. "הודעתי על כך כמה וכמה פעמים, וכולם היו מודעים לכך, לרבות השרים", השיב פרץ.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
