אב ובתו המאומצת הגישו בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לבטל את צו האימוץ שניתן בחו"ל בשנת 1992, לפיו אימץ המבקש את המבקשת כביתו.

הבת נולדה בשנת 1975 לאמה ואביה הביולוגי. בהיותה קטינה, התגרשו הוריה וכשמלאו לה 8 שנים, עבר המבקש להתגורר עם אם המבקשת. לאחר שהמבקש ואם המבקשת נישאו ניתן בשנת 1992, צו האימוץ לפיו אימץ המבקש את המבקשת.

משנשאל ב"כ המבקש למניעים לבקשה לביטול צו האימוץ נחשפה בפני בית המשפט העובדה כי השניים מקיימים בניהם קשר זוגי הם חיים יחדיו כבני זוג ואף נולד להם בן משותף בשנת 2003.

לטענתם, נרקם קשר זהבניהם כבר במועד מתן צו האימוץ כך שבשלב כלשהו לא התייחס המבקש אל המבקשת כבתו. עוד טענו המבקשים בבקשתם שבעקבות הקשר הזוגי התפתח בין המבקש ובין המבקשת, התגרש המבקש מאם המבקשת ונישואיהם הותרו בשנת 2004.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא אינו מתנגד לביטול צו האימוץ אך ביקש כי תוקף הביטול יהיה מכאן ואילך. המבקשים עתרו לכך שביטולו של צו האימוץ יהיה מהיום בו הוא ניתן.

בית המשפט קבע כי תכלית יצירתה של ההורות המשפטית, בדרך של מתן צו אימוץ, היא להטיב עם הקטין שלגביו ניתן צו אימוץ. משנמצא כי אין תכלית זו מושגת ושבנסיבות אשר לא היו ידועות עת ניתן הצו יש אף כדי להכביד על מי שלטובתו ניתן צו האימוץ וגם על ההורה המאמץ, אין עוד לקיים את היצירה המלאכותית של הורות משפטית שאינה משרתת מי מהצדדים הנוגעים בדבר.

בעניין דנן, לא רק שאין המסגרת המשפטית שבבסיס צו האימוץ מכילה עוד תוכן פנימי של יחסי הורה-ילד אלא שבמקום אלה באו יחסים אחרים שהם יחסים זוגיים.

ביחס לבחינת טובתה של המאומצת יש לזכור כי הבקשה משותפת לה ולאביה המאמץ ואין ספק שהיא משקפת את רצונה. לטובתה של המאומצת יש להוסיף גם טובתו של הקטין שהוא בנם של המבקשים. טובתו של קטין זה תמצא בכך שצו האימוץ, לפיו אימץ אביו את אמו לבת, יבוטל. אין ספק כי בהמשך קיומו של צו האימוץ יש כדי להכביד על קטין זה ולפגוע בטובתו, זאת בצד ההכבדה שיש בו על כל אחד מהמבקשים.

באשר למחלוקת בין המבקשים ליועץ המשפטי לממשלה קבע בית המשפט כי יש לקבוע את מועד הגשת התובענה בתיק זה כמועד לביטולו של צו האימוץ עם הגשת הבקשה על ידי המבקשים אשר בה הם נתנו ביטוי חיצוני לרצונם להביא לכך שצו האימוץ יבוטל.

לפיכך נקבע כי צו האימוץ יבוטל ומועד הביטול הוא מיום 9.10.05, מועד הגשת הבקשה.