המו...תג של עלית - הפרה הלוחמנית

מאז 1934 הפרה של עלית היא הדבר הכי מזוהה עם ישראל בתחום השוקולד. האם זה ימשך? האם המלחמה החדשה שבפתח היא רק קרב קטן, שגם בו תנצח הפרה האדומה? התשובה עוד לפנינו - אך הנה ההיסטוריה בקצרה
שי פאוזנר |

שוקולד פרה של עלית נולד ב-1934, תחת השם "שמנונית".

מאז 1934, הטעם המוכר והצבע האדום כל כך שלו מלווה את ישראל. מותג "פרה" הוא ללא ספק אחד המותגים המובילים, החזקים והאהובים ביותר בישראל. מעטים בעולם - ובודאי בישראל - הם המותגים בעלי המעמד והאהבה לה זוכה שוקולד הפרה של עלית.

בעלית נוהגים לומר, כי בכל מחקר שעורכת החברה בשוק הישראלי, היא עדה לקרבה ולחיבור הרגשי בין הצרכנים למותג הנפלא הזה: "השוקולד שעליו גדלנו"... לרובנו - שוקולד זה קודם כל שוקולד פרה.

מהפיכה? או רק מו... סיקה

בשנת 2002, חברת עלית - רגע לפני המיזוג עם המחלבה של משפחת שטראוס, הובילה את מותג הפרה צעד אחד קדימה - ובנתה שפה תקשורתית חדשה סביב מוטיב הפרה הוותיק - באריזות, במדף ובמדיה.

יחד עם "מתיחת הפנים" שעברה הפרה, עבר המותג גם מתיחה נוספת לקטגוריות שוקולד נוספות: ממרחים, חטיפים מתוקים ובונבוניירות. מגוון המוצרים הרחב של מותג הפרה. כששאלו את אנשי עלית אם הפעם לא הלכו רחוק מידי הם הסבירו, כי בדיקות השוק שביצעו הציגו צורך בסיסי לדבריהם, "של אוהבי השוקולד על הצורך הבסיסי - לגוון, להתנסות בטעמים שונים, ולאכול שוקולד בהזדמנויות רבות ככל האפשר".

עם הזמן, הרחבת המותג לקטגוריות שונות הפכה למציאות מוצלחת ועלית התחזקה גם בתחומים בהם היתה רדומה - או אפילו בנסיגה לאורך שנים.

ההתמודדות הבאה - מול הפרטיים

הפרה של עלית בלטה שעשור הקודם בהקשר פחות מחמיא, כאשר עלית הואשמה על ידי המתחרה החדשה אז בשוק השוקולד, חברת כרמית, כי פעלה באופן אגרסיבי ולכאורה אפילו לא חוקי, כדי להוריד מהמדפים ברשתות השיווק את השוקולד שהביאה לישראל תחת המותג הבינלאומי - קדבורי. אנשי כרמית ספרו כי אנשי עלית הפעילו לחץ כבד על מנהלים ברשתות השיווק, כדי שיעדיפו את הפרה האדומה על פני הקדבורי הכחלחל.

לאחר דין ודברים קשה וחקירה של רשויות שונות בישראל, הוחלט על נקיטת סנקציות נגד עלית. מעבר לכך - נראה שלמרות כוחה הגדול של "הפרה" בשוק המקומי, התחרות תאלץ את עלית לפעול בחוכמה ובנחישות ולהגן בשנים הבאות על כוחו של מותג הוותיק. הבעיה החדשה של עלית איננה מתחרה - יצרן או יבואן חדש ו"סקסי", אלה דווקא רשתות השיווק ושופרסל בראשן.

המלחמה של ממש מחכה לעלית מעבר לפינה גם בשוק השוקולד עם המותג החזק כל כך שלה - מול ההחלטה של שופרסל להיכנס לתחום הממתקים עם המותג הפרטי רחב ההיקף והמחודש שלה. שופרסל הראתה השנה לשטראוס-עלית הממוזגת והחזקה, כי לא לעולם חוסן, כאשר החליטה להוריד ממדפיה מותג אחר של הקונצרן של משפחת שטראוס - הכוונה היא למותג חטיפי הבריאות, "אנרג'י" ולהכניס לכל סניפיה במקומו מוצרים תחת המותג "שופרסל". האם זהו עתידה של הפרה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.