עליה של 13% בייצוא התעשייתי לאסיה מתחילת השנה
היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאסיה עלה בתשעת החודשים הראשונים של 2006 בכ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר. כך מסר דוד ארצי, יו"ר מכון היצוא, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.
במכון היצוא מעריכים, כי בשנת 2006 צפוי גידול של כ-13% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאסיה ויסתכם בכ-4.3 מיליארד דולר. זאת בעיקר בשל ההתרחבות בביקושים במדינות יבשת אסיה ופעילות מכון היצוא ששמה דגש לסייע ליצואנים ישראליים לחדור לשוק זה.
יצויין, כי בשנת 2005 עלה היצוא התעשייתי לאסיה בכ-2% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר.
ממכון היצוא נמסר, כי בשנה האחרונה החלו פועלות באסיה כ- 619 חברות ישראליות, מהווה גידול של 8% לעומת שנת 2004, כיום ישנם כ-8,105 יצואנים לאסיה.
ממכון היצוא נמסר, כי היצוא לסין עלה בחודשים ינואר - ספטמבר בכ-29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-592 מיליון דולר; ביצוא ליפן חלה עלייה של כ-9.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-498 מיליון דולר.
במכון היצוא מדגישים, כי היצוא לטייוון עלה בחודשים ינואר - ספטמבר 2006 בכ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-463 מיליון דולר; ביצוא לקוריאה הדרומית חלה עלייה בחודשים ינואר - ספטמבר של 2006 של כ-44% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-451 מיליון דולר.
מניתוח מכון היצוא עולה, כי ביצוא להודו חלה ירידה של כ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-317 מיליון דולר; ביצוא לסינגפור חלה עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 286 מיליון דולר.
ביצוא להונג קונג חלה עלייה של כ-14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-217 מיליון דולר; ביצוא לפיליפינים חלה ירידה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-112 מיליון דולר.
מניתוח מכון היצוא עולה, כי היצוא לתאילנד עלה בחודשים ינואר - ספטמבר 2006 בכ-1% והגיע לכ-94 מיליון דולר; ביצוא למלזיה חלה ירידה של כ-53% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-53 מיליון דולר;
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.96% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
