הדולר פותח את השבוע בהתחזקות של 0.22% לרמת 4.027
שבוע המסחר במטבע החוץ נפתח היום כאשר הדולר מתחזק בשיעור של 0.22% ונסחר ברמה של 4.027 שקל לדולר. האירו רושם עליה של 0.51% מול השקל ונסחר ברמה של 5.291 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי שומר על כוחו לאחר התחזקות משמעותית אל מול העיקריים בתחילת שבוע החולף כאשר נסחר בטווח צר של 4.0300 ל-4.0085 אל מול הדולר ובטווח של 5.4975 ל-5.4515 אל מול האירו. החלשותו הגלובלית של הדולר תומכת בשקל על אף הפרשי ריביות שלילי של 1.5% בין המדינות.
הדולר מתאושש מעט? נתוני הוצאות לצריכה פרטית יתנו כיוון לדולר.
הדולר התאושש מעט אל מול האירו, זאת לאחר צניחה דרמטית מסוף השבוע החולף אשר הביא את הזוג אירו/דולר להסחר סביב רמת שפל של 1.3680 עקב חששות הולכות וגוברות להורדת ריבית הבנק המרכזי בארה"ב. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3640 אל מול האירו ,סביב הרמות של 119.50 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9955 אל מול הסטרלינג.
בשישי האחרון התפרסמו נתוני הצמיחה בארה"ב אשר מאותתים על האטה כלכלית באמריקה כאשר נתוני התמ"ג לרבעון ראשון הראו צמיחה של 1.3% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר ב 4 שנים האחרונות. כמו כן ענף הדיור רשם ירידה משמעותית בשבוע שעבר ובכך בעצם מעלה את הסבירות לקיצוץ אפשרי בריבית הפד מהרמה הנוכחית של 5.25%. משקיעים רבים העדיפו להשקיע כספם במדינות בהן הסבירות גבוה להעלאת ריבת הבנק המרכזי כגון בגוש האירו, בריטניה ואוסטרליה.
המטבע היפני אשר סבל אף יותר מהדולר האמריקאי על רקע הותרת הריבית ביפן ללא שינוי בשבוע שעבר ברמה של 0.5% ,משך טריידרים רבים להלוות את היין ולקנות מטבעות עם שעור ריבית גבוה יותר או קניית נכסים מסוכנים. יחד עם זאת, טושיקו פוקוי,נגיד הבנק המרכזי היפני הזהיר מפני עליית ריבית אפשרית על אף אינפלציה מתונה ,כל עוד בטווח הארוך ישנם תחזיות חזקות לעליה בצמיחה ועליית מחירים.
היום את רוב תשומת לב המשקיעים ימשכו נתוני הוצאות לצריכה פרטית בשעה 12:30 (GMT) וסקר מנהלי הרכש PMI משיקגו בשעה 1:45 (GMT) בארה"ב. כמו כן בקנדה יתפרמו היום נתוני התמ"ג חודש לחודש בשעה 12:30 (GMT).
זהב: מחיר החוזה העתידי על הזהב ירד עם תחילת המסחר ביום שני ,כאשר המתכת הזהובה נגררת אחר מחירי הנפט. הזהב עשויי להסחר בטווח של 670 דולר ל-690 דולר לאונקיה ויושפע בעיקר מנתוני כלכלה בארה"ב אשר יפורסמו השבוע. דילרים רבים מעריכים רמת תמיכה משמעותית סביב הרמות 673.00 דולר ו-670 דולר לאונקיה פריצת רמות אלו עשויה למשוך את מחיר הזהב מטה לרמה של 660.00 דולר לאונקיה. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 683.50 דולר לאונקיה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".