משרד האוצר ייצא במכרז עתיר מיליונים לבחירת כלי Back Office אחיד לכל משרדי הממשלה
בקרוב: מערכות ה-Back Office בכל משרדי הממשלה תהינה אחידות; סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן, הורה בישיבת הנהלת אגף החשב על הקמת צוות פעולה בין-משרדי שיכין מסמכים למכרז רוחבי, ראשון מסוגו וענק בהיקפו, לבחירת כלי אחיד שיהווה פלטפורמה לתשתיות משרד ממוחשב לכלל משרדי הממשלה. דיווח ראשוני על כך נמסר לפורום המנמ"רים במשרדי הממשלה בפגישה החודשית שלהם שנערכה בשבוע שעבר בירושלים.
המכרז עצמו, שהיקפו הכספי נאמד בעשרות מיליוני שקלים, יתפרסם בתוך חודשיים, וההכנה לקראתו התאפשרה בעקבות סיום עבודתו של הצוות הבין-משרדי (סע"ר) שהוקם על ידי החשב הכללי לפני שנה בדיוק. הצוות מונה על ידי רו"ח ד"ר ירון זליכה, בהמשך להחלטתו לבחון את הצורך בהיתכנות הראשונית לפיתוח מערכות משרד ממוחשב לכלל משרדי הממשלה. בראש הצוות עמדה חגית מויאל, חשבת נציבות המים, ובין חברי הוועדה נמנים בין היתר שרון בן חיים, מנהל חטיבת הטכנולוגיות בחשכ"ל; יוסי שטיבר, מנמ"ר משרד התיירות; וגורמים מקצועיים נוספים.
הרעיון המרכזי הוא להעתיק את המודל של פרויקט המשרד הממוחשב הוותיק מאו"ר, שהוקם לפני 15 שנה במשרד האוצר, לכלל משרדי הממשלה. מאחר ומדובר במערכת ישנה שמבוססת על לוטוס נוטס - מערכת סגורה שאינה מחוברת לאינטרנט ולממשקים חיצוניים - נדרש לבחור בהליך מכרז כלי שבעזרתו תוקם הפלטפורמה המיחשובית שתאחד את כל עבודת ניהול המסמכים בכל משרדי הממשלה.
הכלי שייבחר יצטרך לאפשר פעולות של ניהול דואר אלקטרוני, ניהול יומנים, תמיכה בחתימה דיגיטלית וכן הצבת ממשקים למרכיבים מרכזיים, כגון ממשק למסרים מיידיים, מערכת זמנים מרכזית, ממשק לספר הכתובות הממשלתי, ממשק לפורטל הממשלתי ועוד. במשרד האוצר מגדירים את פרויקט הענק כ-"ERP של סביבת העבודה השלחנית". אולם עיקר המהפכה היא שלראשונה כל משרדי הממשלה יעבדו על בסיס ניהול מסמכים, איחסון ואיחזור המידע - בפלטפורמה אחת עם כלי ניהול מתקדמים.
השחקנים המובילים בשוק ניהול המידע ואלה שצפויים להשתתף במכרז הם IFN, מיקרוסופט, EMC (עם דוקומנטום), יבמ ואחרים. יש לציין, כי בשלב הראשון מתכוונת לבחור הממשלה את המעטפת שעל בסיסה יבוצע החיבור של כל משרדי הממשלה למשרד ממוחשב אחד גדול ומרכזי.
כאמור, המכרז יפורסם בעוד כחודשיים, וההערכות בקרב הספקים הגדולים כבר החלה, במיוחד לאור העובדה שצה"ל כבר החל בפרויקט דומה, בחר בשלב מסוים בדוקומנטום ככלי ניהול ואחר כך חזר בו. המכרז צפוי להיות מורכב וקשה ביותר מבחינת החשיבות האסטרטגית לכל החברות הפועלות בישראל. במשרד האוצר מדגישים, כי הבחירה תהיה של הכלי בלבד, ואת היישום והאחדת כל המשרדים תבצע הממשלה בעצמה.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.