כשהשוק רותח: פוליגון מזנקת 45% ביום - למה? ככה!

פליגון מצטרפת לרשימה ההולכת וצומחת של חברות נדל"ן שמניותיהן מרקיעות שחקים. מי שמחפש סיבה לעליות בראלי סוף השנה - עלול למצוא עצמו עם הרבה סימני שאלה ומעט מידי תשובות
ליאור גוטליב |

שוב אנו עדים היום למניית נדל"ן שמזנקת בכ-45% במחזור של 1.5 מיליון שקל, פי 50 מהמחזור הממוצע בה בחודש האחרון, כשהיא משלימה עליה של כ-90% מתחילת השבוע. זו הזדמנות להזכיר, שלא כל מה שמזנק בבורסה - מוצלח בהכרח. לעומת חברות הנדל"ן הקודמות שמניותיהן זינקו בתקופה האחרונה - ובראשן פאנגאיה נדל"ן ואסים השקעות, קשה הפעם למצוא משהו שבו המשקיעים יכולים להיאחז (זכייה במכרז, רכישת קרקע באירופה, וגיוס סכומים נכבדים ממשקיעים). היום הסיפור הוא שונה.

פוליגון פועלת בתחום הנדל"ן המניב, באמצעות השכרה של נכסי מקרקעין שבבעלותה חלקות מקרקעין במתחם צומת ירקונים בפתח-תקוה וכן נכס באזור התעשיה חוף שמן בחיפה. בתחילת השבוע (א') דיווחה תוצאות מאכזבות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2006.

בשורה התחתונה, הציגה החברה הפסד נקי ברבעון של כ-100 אלף שקל לעומת רווח של 43 אלף שקל ברבעון המקביל, אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הפסד של 75 אלף שקל בהשוואה לרווח נקי של 211 אלף שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מהדו"ח עולה, כי הירידה ברווח נובעת בעיקר מירידה בהכנסות מדמי שכירות (עיקר פעילותה של החברה). ברקע, בדצמבר 2005 קיבלה החברה צו להריסה לחלק מהמבנים בחלקה 22 בפ"ת. הצו צפוי להיכנס לתוקף בסוף שנת 2007 אלא אם כן יתקבלו היתרי בניה כדין עד לאותו מועד. בעקבות כך, סיים אחד השוכרים בחלקה את הסכם השכירות בתום חודש ספטמבר 2005 ושוכר נוסף ב-31 במארס 2006.

יום לאחר הדוחות (יום ב') החברה פירסמה תשקיף הנפקת זכויות של 10 מיליון שקל במיידי ו-10 מיליון שקל באופציות, האם אנו במצב כה טוב באחד העם, שחברה שמפרסמת הודעה על תשקיף זוכה לקפוץ בכ-100% בפחות משבוע? או שמה מתחבא בתשקיף משהו נוסף?

מהתשקיף עולה, כי החברה מייעדת את התמורה הצפויה נטו, מההנפקה על פי תשקיף זה לפרעון אשראי לזמן קצר בסך של כחצי מיליון שקל ואת יתרת התמורה הינה מייעדת להשקעה בנדל"ן מניב, בארץ ו/או באירופה. אז הנה התשובה לפניכם, תכתבו שאתם שוקלים להשקיע באירופה, ותזכו לתגובה חיובית מצד המשקיעים בארץ.

כנראה שסיבה נוספת לאופטימיות של המשקיעים הגיעה משינוי ייעודן של הקרקעות בפתח תקווה. מהתשקיף עולה, כי ייעודן הנוכחי של קרקעות החברה הנמצאות בפתח תקווה הינו חקלאי, אולם מתקיימים הליכים לשינוי ייעודן החקלאי כך שחלקה 1 תיכלל במסגרת אזור המיועד למסחר ולמגורים ואילו חלקה 22 מיועדת להיות חלק מפארק. חלקה 1 אינה מושכרת כלל ואילו התפוסה בחלקה 22 הינה נמוכה יחסית.

כשפנינו לחפש תשובות בחברה עצמה, נמסרה לנו תגובה בנוסח הרגיל, "אנחנו חברה ציבורית ומתוקף כך כל ההודעות החדשות מתפרסמות לציבור בבורסה". זה בסדר, אבל לא ממש עוזר לנו לסייע לכם - קוראינו היקרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.