א.מ.ת מיחשוב וסאן סיצעו פרוייקטי גריד בכ-1.5 מ' ש
א.מ.ת מיחשוב ביצעה בחודשים האחרונים סדרה של שישה פרוייקטים מורכבים בתחום הגריד וה-cluster באוניברסיטה העברית.
במסגרת הפרוייקטים שנעשו בשת"פ עם החברות Sun ו-AMD התקינה א.מ.ת מיחשוב כ-100 שרתים בעלי ליבה כפולה של AMD Opteron במחלקות מדעי המחשב, אסטרופיסיקה, כימיה, ביולוגיה, רוקחות, ומדעי המוח - לצורך תכניות מחקר עתירות חישובים. היקף הפרוייקטים נאמד בסך של כ-1.5 מליון שקל.
לדברי שחר שיינרמן, מנהל מכירות לקוח בא.מ.ת מיחשוב: "ההתקנות שביצענו באוניברסיטה העברית מבטיחות ביצועים מעולים, מיחשוב מקבילי ומחקר מדעי המתבסס על טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בחלקם, הפרוייקטים בוצעו כ"Turn Key" שכלל: הגדרות לינוקס מיוחדות, התקנת מערכת תורים Sun Grid Engine, אופטימיזצית קוד למעבדי Opteron, שימוש בספריות LAPACK ועוד.
שיינרמן מוסיף כי, פרויקטים אלה מביאים לידי ביטוי את יכולות קבוצת א.מ.ת מיחשוב בתחום הגריד בכלל ומומחיות בתחום החישוב המקבילי, ייעוץ והטמעה ברמת החומרה, התוכנה והקוד המקבילי בפרט.
"א.מ.ת מיחשוב, המתמחה בתחום הגריד, ביצעה במהלך השנה האחרונה למעלה מ- 20 פרוייקטי גריד במוסדות אקדמיים בישראל. מומחיותה זו, יחד עם הידע והניסיון הרב של אנשיה בתחום מערכות לינוקס ומערכת לפיזור תורים Sun Grid Engine – הביאו להשלמה מוצלחת של הפרוייקטים שביצעה א.מ.ת מיחשוב באוניברסיטה העברית, לשביעות רצון המחלקות השונות".
אלי פלג, מנהל הרשות למיחשוב באוניברסיטה העברית, אומר כי "מזה מספר שנים חברת סאן משקיעה מאמצים רבים לטובת האקדמיה ומעודדת שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, תוך שמירה על מדיניות תמחיר ושירות שמתאימה מאוד לצרכינו. הפתרונות הטכנולוגיים של סאן מאפשרים לנו ליהנות מכוח חישוב חזק וביצועים איכותיים, המשרתים היטב את צרכיהן של קבוצות החוקרים השונות באוניברסיטה העברית".
יוסי הראל, מנהל מכירות לתחום האקדמיה בסאן ישראל, אומר: "חברת סאן מלווה באמצעות שותפיה העסקיים את המגזר החינוכי והמחקרי במדינת ישראל ותורמת רבות לקידומו, הן על ידי אספקת מערכות מתקדמות ומובילות המתאימות במיוחד למגזר זה, והן על ידי סיוע כלכלי הכולל מחירים ייחודיים למגזר ותרומות של מבחר מוצרים".
בחלק מפרוייקטי הגריד שבוצעו באוניברסיטה העברית הופעלה תוכנית ה- Matching Grant - התוכנית הייחודית של סאן לפיה תורמת החברה מוצרים בשיעור דומה לשיעור הרכישה על בסיס "שקל-מול-שקל" או "שקל-מול-שני-שקלים". בתוכנית זו נכללים מגוון מוצרים של החברה המשתנים מדי חודש או רבעון.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים
בנק ישראל במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.
הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.
במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות.
על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.
פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה
רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו
תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".
