משרד האוצר ממשיך לפרסם נתונים על הגירעון הגדל של אוצר המדינה והנתונים איך נאמר זאת בעדינות, קשים. בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 20.3 מיליארד שקל, לעומת חודש אוקטובר אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 6.7 מיליארד. כלומר יותר מפי 3.

החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית.משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה

בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מההשפעות אלו גדל הגירעון למימון כפי שיפורט בהמשך.

בקיצור, הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 - בחודשים ינואר–אוקטובר נמדד גירעון הקרוב ל-123 מיליארד שקל, לעמות קרוב ל-38 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יותר מפי 3.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נובמבר 2019 ועד אוקטובר 2020 עומד על 10.1% בסך כולל של 137 מיליארד שקל. בפעילות למימון הגירעון נמדד בחודש אוקטובר גירעון בסך 20.3 מיליארד שקל.

גיוס ההון ברוטו מקומי בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 17.6 מיליארד שקל. גיוס הון בחו"ל בחודש אוקטובר הסתכם בסך של 7 מיליארד שקל. פירעונות הקרן על החוב הממשלתי מקומי ובחו"ל הסתכמו ב-10.7 מיליארד שקל. יתרות הממשלה בבנקים כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו היתרות בסך של 3.6 מיליארד שקל.דגל אדום: יתרות הממשלה בבנקים עומד על 6 מיליארד שקל בלבד

בהודעה של משרד האוצר לנתונים על הגירעון של חודש אוקטובר עולה תמונה לא נעימה על אופי הגירעון וחוסר היכולת של הממשלה לצמצמו. הגרעון לחודש שעבר עמד על למעלה מ-20 מיליארד שקל ובמצטבר עומד על 137 מיליארד

• טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

במקביל, פורסמו גם הדיונים של בנק ישראל על החלטת הריבית שם נקבע כי "בסוף השנה הגירעון צפוי לעמוד על כ-14-13 אחוזי תוצר", כך במשפט אחד, מסכם בנק ישראל את המצב הפיסקאלי העגום של מדינת ישראל. 

בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. ההחלטה התקבלה ברוב של חמישה חברים, בעוד שחבר אחד תמך בהורדת שיעור הריבית ל-0%. בכל מקרה, אפשר לומר שהחלטת הריבית, ככל הנראה, הייתה הדבר הכי פחות מעניין בכל הדיון של בנק ישראל.