משפט: עו"ד פיטר עובדת בחופשת לידה וישלם כי לא פיצה

ליאת רבי הועסקה כמזכירה במשרד עו"ד עוזר אריאב. היא עבדה במשרד כשנה, עד למועד יציאתה לחופשת לידה. בתום חופשת הלידה לא שבה רבי לעבודתה כמזכירה, זאת לאחר שקיבלה מכתב פיטורים. לתובעת שולמו פיצויי פיטורים בגובה 3,450 שקל בהמחאה דחויה.

לפיכך תבעה רבי את עו"ד אריאב לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ושכר עבור 45 יום שלאחר תום חופשת הלידה. כמו כן תבעה דמי הבראה ודמי חופשה. בכתב ההגנה טען עו"ד אריאב, כי קיבל את התובעת לעבודה לתקופת ניסיון, וכי על אף שלא עמדה בניסיון נאלץ להמשיך ולהעסיקה בגלל הריונה, ועל אף שנעדרה לעיתים רבות עקב ההיריון.

האיסור על פיטורי עובדת במהלך חופשת הלידה ובתום 45 הימים, כולל בתוכו אף את האיסור על מתן הודעת פיטורים. בהתאם לכך, נקבע בחוק, כי עובדת שמעבידה הודיע לה על פיטוריה בתום 45 הימים, מחויב ליתן לעובדת את מלוא תקופת הודעה מוקדמת לפני מועד כניסת הפיטורים לתוקף, ואין לחפוף בין ימי ההודעה המוקדמת לבין 45 ימי איסור הפיטורים לאחר חופשת לידה. משמעות הדבר היא כי כל עובדת שעבדה מעל שנה במקום עבודתה, זכאית לכל הפחות, ל-30 ימי הודעה מוקדמת לפי חוק זה, זאת בנוסף ל-45 הימים שבהם נאסר על המעביד לפטרה.

במכתב הפיטורים ציין עו"ד אריאב כי פיטוריה נעשים בעקבות שינוי ארגוני במשרד וכן הביע את שביעות רצונו מעבודתה.

כאשר נשאל עו"ד אריאב על ידי בית הדין אילו שינויים ארגוניים חלו במשרד, אשר בעטיים לא נתאפשרה עוד העסקת התובעת, השיב הנתבע כי לא חלו במשרד שינויים ארגוניים כלשהם שמנעו את המשך העסקת התובעת בתום חופשת הלידה, פרט לכך שהובאה עובדת אחרת אשר החליפה את התובעת.