הסוכר, הסחורה האוניברסלית, מיוצר ביותר מ-120 מדינות ונצרך בכל מדינה ומדינה. הסוכר נמצא בכל מקום, החל מכוס הקפה שלנו (כתוספת) וכלה במכל הדלק במדינות כמו ברזיל, ארצות הברית ואחרות (כתוסף או תחליף לדלק בצורת אתנול, המיוצר מסוכר).

בימינו, הסוכר הוא סחורה חיונית בכל שוקי העולם. מחיר הסוכר מתנדנד עקב גורמים שונים ובהם מזג אוויר קיצוני, מחלות בגידולים, מזיקים, הסכמי סחר, פעילות מזקקות הסוכר ותמיכה ממשלתית במחירו. העסקות העתידיות בסוכר והאופציות על מחירו משמשים כלי חיוני להגנה על מחיר הסוכר בעבור יצרנים, יצואנים, יצרני ממתקים ומאפים, יבואנים וסוחרים. נוסף על כך, מוסדות ומשקיעים פרטיים סוחרים בחוזים עתידיים ובאופציות על מחיר הסוכר בתקווה לזכות ברווחים מהשינויים במחירו.

תושבי האיים בדרום האוקיינוס השקט היו הראשונים לגלות את הסוכר שבקנה הסוכר שצמח בר באזור בסביבות שנת 20,000 לפני הספירה. הודו הייתה המדינה הראשונה שבה הפיקו סוכר גולמי ממיצוי קנה הסוכר כבר לפני יותר מ-2,500 שנה. מהודו עבר הידע על ייצור הסוכר למזרח התיכון, ומשם הביאו אותו לאירופה הצלבנים.

במשך מאות שנים היה הסוכר "תבלין" יקר, שנצרך רק בבתיהם של בני אצולה ומלכים. קולומבוס לקח במסעותיו לאיים הקריביים גם שתילים של קנה סוכר, וכך נעשה קנה הסוכר הגידול המרכזי ברבים מהאיים. בסביבות שנת 1750 הצליח מדען גרמני למצוא חלופה לקנה סוכר (משום שזה גדל רק באזורים טרופיים) ופיתח את הפקת הסוכר מסלק סוכר, המתאים לגידול בארצות קרות.

כיום מופק 74% מייצור הסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-26% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והשאר נסחר בשוקי העולם. חמשת יצואניות הסוכר העיקריות – ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה – מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי.

ברזיל לבדה, שהיא יצרנית הסוכר ויצואנית הסוכר מספר אחת בעולם, מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.

צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל 59, אוסטרליה 50, האיחוד האירופי 39, תאילנד 38, אפריקה הדרומית 35 וארצות הברית 32 ק"ג לנפש לשנה.

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי, או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" – שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 20%-25% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין היצע לדרישה הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. חלק מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר; הכנסות הצרכנים; מכירות מאפים וממתקים; שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.

התנודות במחיר הסוכר הן קיצוניות ביותר: לאחר שהמחיר הגיע לשיא של 11.5 סנט לפאונד בחודש אוקטובר 1963, הוא ירד לפחות מ-3 סנט לפאונד בנובמבר 1964. הסוכר נסחר עד שנת 1967 בין 1.3 ל-3.0 סנט ועד שנת 1971 בפחות מ-5 סנט. בעקבות משבר האנרגיה בשנת 1974 הרקיע מחיר הסוכר שחקים והגיע לשיא של 65.2 סנט לפאונד ב-20 בנובמבר 1974 – מחיר המקביל ל-260 סנט לפאונד (5.7 דולר לקילו) בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. המחיר ירד אחר כך, והסוכר נסחר בפחות מ-10 סנט לפאונד בשנים 1976-1979. חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש בשנת 1980 גרם לעלייה תלולה במחיר הסוכר, והוא הגיע ל-45 סנט לפאונד ב-16 באוקטובר 1980. מחיר הסוכר נע בין 4-15 סנט לפאונד בשנים 1981-2005, ובחודש פברואר השנה הייתה עלייה גדולה והמחיר הגיע ל-19.3 סנט לפאונד. בחודשים שלאחר מכן ירד המחיר וכיום הוא כ-12 סנט לפאונד.

ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הסוכר יעלה בעתיד ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.