האם YES עלתה על שיטה להתיש לקוחות?

רשמו לפניכם. בפעם הבאה שספק שירותים גורר אתכם לבית המשפט הרחוק ממקום מגורכם או מהעסק שלכם, בדקו את אם הוא מוכן ללכת עד הסוף עם התביעה. לאחרונה החליטה Yes לדחות תביעה נגד לקוח, לאחר שבית המשפט הורה להעביר את הדיון בתביעה שהוגשה לראשונה בתל-אביב לביהמ"ש באיזור מגורי הנתבע - בקריות. הרקע: ביום 22.11.06 נתן ביהמ"ש השלום בקריות תוקף של פסק דין להסכם בין חברת די.בי.אס (YES) לבין לקוח שלה, מאיר שוהם שמו, לדחיית התובענה שהגישה Yes כנגד הלקוח, ללא צו להוצאות. התביעה בסך של 250 שקל הוגשה נגד שוהם בטענה, כי הוא הפר את פרטי ההסכם ונמנע מתשלום בגין השירותים שקיבל. בכתב ההגנה שהגיש בא כוחו, עו"ד יואב ביין ממשרד פרופ' דן ביין ושות', התכחש שהם (העוסק כעצמאי בתחום תחזוקת מחשבים), לחוב וטען שהחברה דורשת ממנו שלא כדין ובחוסר תום לב, לקבל כספים כפיצוי על הפסקת ההתקשרות לפני תום שנת התקשרות, למרות שהיא זו שבקשה לסיים את ההתקשרות לאחר 11 חודש, רק בשל העובדה שמר שוהם שינה את אמצעי התשלום (אמצעי שבאמצעותו קיבלה תשלום במשך מס' חודשים). עוה"ד של שוהם טענו עוד, כי כחלק מאסטרטגיה להתיש את הלקוח ולהכריחו לוותר על זכויותיו המהותיות, הגישה Yes את התביעה בתל אביב, בשעה שקיימת חפיפה בין סניף שבניהולה באזור תעשייה נשר (תחום שיפוטו של בית המשפט בחיפה או בית המשפט בקריות) ובין מקום מגוריו ועסקו בחיפה, בניגוד לסעיף 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי. ביהמ"ש קיבל את בקשת הלקוח והורה על העברת הדיון מתל-אביב לבימ"ש באיזור מגורי הנתבע ואף פסק כנגד Yes הוצאות. עו"ד ביין גילה אף, "במסגרת הטיפול במקרה הגיעו לידינו מסמכים של לקוחה אחרת שYes גררה אותה להתדינות בחיפה, למרות שמקום מגוריה באזור גוש דן". חברת הלווין Yes, נזכיר, קיבלה מהמדינה זיכיון ארצי ולמרות זאת, מסרה כי אין לה סניף בעיר כמו חיפה, לכן היא תובעת לקוחות במקום המרוחק ממקום ממתן השירות שלה. (ת.א. 1874/05)