המים גולשים בבנק ישראל: העובדים משביתים את הבנק
בכנס עובדים שנערך בשעות אלה, החליטו עובדי בנק ישראל להתחיל בנקיטת צעדים ארגוניים. נציגות העובדים מסרה אחר הצהריים, כי מיד עם תום האסיפה, יעזבו העובדים את משרדיהם ויצאו לביתם. מדי יום יחליט ועד העובדים על העצומים שינקטו. זאת, לדבריהם - בעקבות סחבת במו"מ בנוגע לחתימתו של הסכם קיבוצי להסדרת מחלוקות שונות בין נציגות העובדים לבין ההנהלה, דבר הגורם בפועל לקיפוח זכויות של עובדים.
בנוסף לטענה בעניין זה, ציינו אנשי הוועד, כי ההנהלה החליטה באופן חד צדדי לערוך שינוי ארגוני, בהתאם להמלצות חברת ייעוץ חיצונית, ללא היוועצות וניהול משא ומתן עם נציגות העובדים למרות שליישום המלצות אלה יש השלכות על תנאי עבודתם, מעמדם, קידומם וזכויותיהם של העובדים.
עובדי הבנק הזכירו, כי לפני כשלושה שבועות הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה ותקופת הצינון הסתיימה.
העובדים עיכבו עד כה את השיבושים בעקבות בקשתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר לאפשר לו לקיים מו"מ מול ראשי האוצר בארה"ב לחתימה על הסכם קיבוצי שיפתור את הסכסוך המתמשך בבנק.
רימונה ליבוביץ', יו"ר ועד העובדים מסרה: "קיווינו שבמהלך הנסיעה לארה"ב יגיע הנגיד להסכמות שיאפשרו מציאת פיתרון לסכסוך הארוך. הסכמנו לפשרות, אולם נראה לצערי שהגורמים האחראיים אינם מעוניינים במציאת פתרונות לסכסוך. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. זה פוגע בבנק ובציבור עובדיו - לכן החל משעה זו אנו מתחילים בעיצומים. היום העובדים יסיימו את עבודתם עם סיום הכנס. מחר בבקר יתכנס ועד העובדים ויחליט על המשך הצעדים הארגוניים".
במהלך קיום אסיפת העובדים הביעו עובדי בנק ישראל מורת רוח מהתנהלות הנגיד שהשעה עובדי הבנק, בחשד להדלפה לעיתונות.
ראשי העובדים מסרו, כי בפגישה שנערכה אתמול בין הנגיד לבין העובדים המושעים הבהיר הנגיד לעובדים, כי הוא מאמין להם שהם לא היו המקור להדלפה - למרות זאת הוא החליט להשעותם מתפקידם. ההשעיה יצרה זעם רב בקרב עובדי הבנק.
לדברי ליבוביץ', "אתמול נפל דבר בבנק ישראל. הנגיד זימן לישיבה עובדי בנק, הפיל עליהם את האשם בהדלפה לכלי התקשורת והשעה אותם מעבודתם, למרות שבסוף הישיבה הוא הודיע להם כי הוא מאמין להם שלא הדליפו. זוהי התנהלות שאינה מתקבלת על הדעת. אין פה שום מידתיות".
יצויין, כי בוועד העובדים רואים בהשעיית העובדים שיא חדש בהתנהלותה החד צדדית של ההנהלה.
"אני לא מצליחה להבין את התנהלותה של הנהלת הבנק. במקום לתהות כיצד נבחר המפקח על הבנקים ללא שידעו הגורמים המחליטים כי קיים דוח שעורך הפיקוח על הבנקים עליו, עסוקה צמרת בנק ישראל בדבר החשוב באמת: מי הדליף את קיומו של הדוח לעיתונות. לשם כך אצה רצה הנהלת הבנק והשעתה עובדים - התנהלות שכזו אינה ראויה במערכת יחסי עבודה ובודאי שאינה מקובלת על עובדי הבנק. אנו לא נעבור על כך בשתיקה" הוסיפה ליבוביץ'
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
