בפריזמה אופטימיים על המלט; קבעו מחיר יעד של 42 שקל

כ-46% מעל מחירה בשוק, זאת לצד המלצת "קניה". מעריכים כי החברה תסיים את 2006 עם רווח נקי של 8 מיליון דולר
דרור איטח |

מניית חברת המלט מספקת עד כה את הסחורה למשקיעיה. מניית מפתחת ויצרנית הרכיבים המיועדים למערכות הולכת נוזלים וגזים, עלתה בחודשיים האחרונים בכ-40% שהצטרפו ל-28% שעלתה מניית החברה בשבעת החודשים הראשונים של השנה. כיום נסחרת המלט לפי שער של 29.95 שקל, המשקפים לחברה שווי שוק של 423 מיליון שקל (98 מיליון דולר).

בבית ההשקעות פריזמה סבורים כי למרות הזינוק במחירי המניה, הפוטנציאל עדיין לא מומש. האנליסט עמירם ברכה מבית ההשקעות פריזמה, החל לסקר את המלט בהמלצת "קניה" ובמחיר יעד של 42 שקל, כ-46% מעל מחירה בשוק. על פי הערכתו, שוויה הכלכלי של המלט עומד על 142.6 מיליון דולר.

לאחר שסיימה את השנה החולפת עם רווח נקי של 3.1 מיליון דולר, ששיקפו ירידה חדה של 45% בהשוואה לרווחי 2004, בבית ההשקעות פריזמה אופטימיים באשר לשנה הנוכחית ומעריכים כי המלט תסיים אותה עם רווח נקי של 8 מיליון דולר בשורה התחתונה, גידול של 155% לעומת רווחי 2005.

המלט פועלת בתחום בו שולטות 3 חברות ענק, ומחזור המכירות בו מסתכם בכ-5 מיליארד דולר. להערכת ברכה, הבסיס הטכני והניהולי, והאסטרטגיה של החברה יוצרים פוטנציאל צמיחה מאוד גבוה, כאשר הוא תומך את הערכתו במספר מקורות עיקריים:

הבשלת תהליכי אישור מוצרים אצל לקוחות אסטרטגיים גלובליים - BOC ,GE ,Shell - לכדי אספקת מוצרים לפרויקטים גדולים.

מוצרים חדשים שפותחו על ידי החברה בשיתוף פעולה עם לקוחות בהתבסס על צרכים עתידיים מהווים נתח משמעותי מהכנסות החברה וצפויים לשמש מנוע צמיחה בקרב הלקוחות הקיימים. בנוסף, יש בהם כדי לשמש זרז לתחילת פעילות מול לקוחות חדשים.

נתח משמעותי מהכנסות החברה (כ-50%) הן מהשוק האמריקאי בו קיימת פלטפורמה שיווקית חזקה יחסית הצפויה לאפשר חדירה ללקוחות נוספים. בנוסף, בשוק במזרח אסיה ובסין בעיקר טמון פוטנציאל גדול מאוד.

לדברי ברכה, התשתית שהונחה לפעילות בשווקים אלה, אפשרה גידול של 84% ממגזר גיאוגרפי זה בשנת 2005, ותהווה נתח משמעותי מהמחזור בשנים הקרובות.

בפריזמה מדגישים כי החברה מקדישה תשומת לב ניהולית רבה לרכישה של חברות. בסוף שנת 2004 ביצעה החברה עסקת רכישה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.