מגדל ואהובי במו"מ לרכישת 4.9% ממניות דלק נדל"ן

% מהמניות יוקצו לחברת הביטוח מגדל ו-1.9% מהמניות יוקצו לחברה זרה בבעלות יגאל אהובי. תמורת הרכישה צפויים השניים לשלם כ-50 מיליון דולר
ליאור גוטליב |

קבוצת מגדל ויזם הנדל"ן יגאל אהובי מביעים אמון בדלק נדלן. קבוצת דלק נדל"ן מנהלת מו"מ מתקדם להקצאת כ-4.9% ממניותיה לקבוצת מגדל וליגאל אהובי תמורת סכום כולל של כ-50 מיליון דולר. לקבוצת מגדל יוקצו כ-3% מהון מניותיה של דלק נדל"ן, ואילו לאהובי יוקצו כ-1.9% מהון המניות של החברה. ההקצאות צפויות להתבצע במחירים הדומים למחירי השוק של מניית דלק נדל"ן.

לאחר ההקצאה של מניות דלק נדל"ן למגדל ואהובי, יעמוד שיעור אחזקות הציבור בדלק נדל"ן על למעלה מ-20%, ובכך תבטיח החברה את הישארותה ברשימת תל-אביב 100.

מגדל ואהובי יהפכו לבעלי מניות בדלק נדל"ן, לצידם של קבוצת דלק (מחזיקה כיום בכ-71.5% ממניות החברה), בנק הפועלים (כ-11%), קרן הפנסיה מבטחים (כ-6.5%) ומנכ"ל החברה, איליק רוז'נסקי (כ-1.6%), המחזיק גם באופציה לרכישת כ-4.5% נוספים ממניות החברה.

איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום: "אנו גאים בכוונת ההצטרפות של מגדל, אחת משתי קבוצות הביטוח הגדולות בישראל, אל בעלי המניות בדלק נדל"ן, עימם נמנים גם הבנק הגדול בישראל, בנק הפועלים, קרן הפנסיה הגדולה בישראל מבטחים, וקבוצת דלק, הנחשבת לאחת מקבוצות האחזקה הגדולות בישראל. דלק נדל"ן משתפת פעולה בשנים האחרונות עם אהובי, היזם המוביל באירופה בתחום הנדל"ן המניב, ושותפה עימו בחלק מהעסקאות שביצעה ברחבי אירופה. לכן, אך טבעי הוא שאהובי יהפוך לשותף גם בדלק נדל"ן עצמה".

יגאל אהובי, אמר היום בהתייחסו לעסקה: "מתוך שותפות רבת שנים והיכרות עמוקה עם קבוצת דלק נדל"ן, הצוות הניהולי שמוביל אותה ועם מצבת הנכסים של החברה, אני מזהה כי קיים פוטנציאל רב להצפת ערך בחברה. יש לי אמון רב בחברה, בהנהלתה ובהמשך צמיחתה".

דלק נדל"ן דיווחה החודש, כי חברת בת של דלק בלרון בינלאומי, יחד עם יגאל אהובי, קרן קווינלנד האירית ושותפים נוספים, מנהלים מו"מ מתקדם לרכישת 47 בתי מלון של רשת מריוט בבריטניה. היקפה הכולל של העיסקה, שהינה הגדולה ביותר שבה היו מעורבים גורמים ישראליים, צפוי להסתכם בכ-8.6 מיליארד שקל, וחלקה של דלק בלרון בינלאומי בעיסקה יעמוד על 17%-19%. בתי המלון נרכשו מ-Royal Bank Of Scotland ומרשת מריוט.

בתי המלון הנרכשים מכילים כ-8,450 חדרים וימשיכו להיות מנוהלים על ידי רשת מריוט למשך 30 שנה לפחות, כאשר קיימת אופציה להארכת תקופת הניהול ב-10 שנים נוספות. בתי המלון מניבים הכנסה שנתית צפויה בממוצע בסך של כ-640 מיליון שקל נטו (כ-78 מיליון ליש"ט). לאחר העסקה צפויות הכנסות דלק ושותפותיה מתחום המלונאות (הילטון ומריוט) להסתכם בכ-820 מיליון שקל בשנה.

דלק בלרון בינלאומי דיווחה בחודש שעבר על תוצאותיה הכספיות לסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה. החברה הציגה בתקופה זו גידול חד של כ-123% ברווח הנקי לכ-318.4 מיליון שקל, לעומת כ-142.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: