למרות המלחמה: רווח של 1.8 מ' ד' לאל על ברבעון
חברת התעופה של אל על מציגה היום דוחות רבעוניים עם הצלחה יחסית בשורה התחתונה, למרות שמדובר ברבעון המלחמה בלבנון. רווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-1.8 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך כ-52.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות לרבעון הסתכמו בכ-447 מיליון דולר, לעומת כ- 485.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-8%. הקיטון בהכנסות נובע מירידה של כ-31% בתיירות הנכנסת, כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה, ומהמשך המגמה של החרפת תנאי השוק וסביבת התחרות העסקית בה פועלת החברה.
פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר אל על ציין היום, כי "למרות הקשיים הרבים אשר עמדה בהם החברה במהלך הרבעון השלישי , אשר רובם ככולם , כתוצאה מהשפעות אקסוגניות, הצליחה החברה להציג רווח, וזאת אודות לניהול קפדני ונחוש, תוך מאמץ בלתי נלאה להגדיל את ההכנסות ולצמצם בהוצאות במקביל להשקעת משאבים ומאמצים המכוונים לחיזוק הקשר בין אל על לנוסעיה, הגברת וחיזוק שביעות רצון הנוסע וגמישות".
לדברי בורוביץ', "הפגיעות הקיימת בתעשייה זו נוכח התמורות הגיאופוליטיות באזורנו המשפיעות באופן דרסטי על הירידה בתנועת התיירות הנכנסת והיוצאת ובעקבותיה הפגיעה בהכנסות החברה".
חיים רומנו, מנכ"ל אל על ציין, כי "ברבעון זה התמודדה החברה אל מול מציאות של לחימה בצפון אשר גררה ירידה בתיירות הנכנסת והיוצאת, המשך המגמה של החרפת תנאי השוק, המשך התייקרות הדלק, המהווה את התשומה העיקרית של החברה אשר בהיותו כ- 29.5% מהמחזור, ותיסוף השקל והיורו מול הדולר". רומנו מוסיף, "בתקופה זו, השכלנו לשמור על מבנה ההוצאות, תוך ניצול הגמישות והתאמת היצע המטוסים לביקוש הנמוך, כתוצאה מכך שיעור התפוסה במטוסי החברה הסתכם ביותר מ-80% והביא לצמצום הפגיעה ברווחיות. החברה צמצמה את היצע המושבים לנוכח הירידה בביקוש, לעומת חברות התעופה הסדירות הזרות שם גדלה קיבולת ההטסה בכ- 23% וטסו בשעורי תפוסה נמוכים".
רומנו ציין, כי החברה מחויבת להמשיך ביישום אסטרטגית "אל על 2010", המכוונת לשיפור משמעותי בתוצאות הכספיות שלה על ידי הגדלת היקף המכירות, הגדלת הרווח והגדלת שולי הרווח מהמחזור, באופן שיעמיד את אל על בשורה אחת עם חברות תעופה מובילות בעולם,וזאת במקביל ליישום תוכנית ההבראה בחברה המיועדת להתאים את פעילות החברה למצבים המשתנים ולדינאמיקה העסקית והגיאופוליטית.
נציין, כי הכנסות שלה מהובלת מטענים, אשר הסתכמו בכ-72.4 מיליון דולר. גידול של 9 מיליון דולר, שנבע בעיקר מעלייה בטון מטען מוטס. העלייה בהכנסות ממטענים מגשימה ומחזקת את התוכנית האסטרטגית של החברה בדבר פיתוח מרכזי רווח נוספים. החברה דיווחה על המשך פעולות יישום מדיניות הצמיחה ונמשכת המגמה של העדפה ברורה בקרב לקוחות הפרימיום. נרשם גידול של כ-14% ביחס לרבעון המקביל אשתקד וגידול של 13% מול רבעון 2 השנה. כמו כן, נרשם גידול של כ-5% למועדון הנוסע המתמיד של החברה ביחס לרבעון השני של 2006, אשר מעיד על נאמנות והעדפה לחברת אל על.
נזכיר, כי החברה הוסיפה מטוס מדגם 767 לצי המשמש בנתיב לצפון אמריקה, השיקה קו ישיר ללוס אנגלס אשר מתווסף ל- 4 הקווים הישירים האחרים לצפון אמריקה והרחיבה את השימוש בצ'ק אין באינטרנט. בקיץ 2007 עתידים להתווסף לצי החברה 2 מטוסי בואינג 777 חדישים, לטובת הנתיבים ארוכי הטווח של החברה. בנוסף, המשיכה אל על להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות תעופה אחרות בתחום טיסות ההמשך.
לדברי ראשיה - הישג חשוב היה ברבעון החולף הצלחה בשמירה על רמת הדיוק המבצעי העומדת על כ-85%, הישג המציב את אל על בצמרת חברות התעופה האירופאיות.
הרווח הגולמי לרבעון הסתכם בכ-73.1 מיליון דולר, שיעור של כ-16.3% מהמחזור, לעומת כ-143.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, או שיעור של כ-29.6% מהמחזור. בחברה אמרו, כי ברבעון השלישי חלה עלייה בהוצאות ההפעלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר עקב המשך עליית מחירי הדס"ל, ומעלייה בהוצאות השכר הנובעת, בין השאר, מתיסוף השקל והיורו ביחס לדולר.
במהלך הרבעון נרשמה עליה בשיעור ממוצע של כ-30% במחירי הדלק הסילוני, לאחר החזרי גידור, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הוצאות הדלק היוו כ-29.5% מהמחזור לעומת כ-23% מהמחזור ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו הוסיפה להוצאות החברה כ-32.1 מיליון דולר ברבעון, לאחר פעולות הגידור שהחברה נקטה בהן, אשר חסכו ברבעון השלישי כ-17.5 מיליון דולר בעלויות הדלק.
הרווח התפעולי לרבעון הסתכם בכ-4.3 מיליון דולר, שיעור של כאחוז מהמחזור, לעומת רווח תפעולי של כ-64.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, כ-13.3% מהמחזור.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
