מט"ח: הדולר ירד 0.39% ושערו היציג 4.296 שקל
מגמה מעורבת בזירת המט"ח המקומי, המטבע האמריקאני חתם בירידה של 0.39% ושערו היציג נקבע על 4.296 שקל. מנגד, האירו התחזק 0.43% אל מול השקל ושערו היציג נקבע על 5.6121 שקל.
כלכלני בנק הפועלים מסרו בסקירתם השבועית, כי בטווח הקצר הדולר צפוי להיסחר במגמה חיובית מול השקל, בהמתנה להחלטת הריבית של בנק ישראל. לגבי הטווח הארוך העריכו בבנק, כי צפויה התייצבות, על רקע ההערכות כי כלכלת ישראל תמשיך לשמור על חוזקה ועל האטרקטיביות בעיני המשקיעים הזרים.
ההערכות הן, כי גם בארה"ב צפויות הורדות ריבית במהלך שנת 2007, כך שפער שלילי לא יישאר לאורך זמן. בנוסף, על פי סקר שנערך ב"רויטרס", ההערכות הן כי הדולר צפוי להיחלש בשוק המט"ח הבינלאומי ובעקבות זאת צפוי לחץ כלפי מטה גם על שער הדולר מול השקל.
האירו נסחר מעל ל-1.3 דולר; לראשונה מאז אפריל 2005
מחדר העסקות של אפיקס נמסר, כי הבוקר בשעה עשר זה קרה. האירו קבע שיא חדש השנה ופרץ את רמת ה-1.2979 דולר. באפיקס הזכירו לנו, כי השיא האחרון נקבע בתאריך 05.06.06 ושממנו צלל האירו אנכית עד לרמת ה-1.25 דולר.
בששת החודשים האחרונים כל נסיון של האירו לתקוף או אפילו רק להתקרב לרמה הזו נגמר בכשלון מוחלט ולכן החשיבות רבה כל כך.
היום ב-11:30 התפרסם התמ"ג [תוצר מקומי גולמי] הרבעוני והשנתי בבריטניה , ולמרות שעמד בציפה והאחרון אף ירד קצת מהציפה לא הצליחו נתונים אלה לבלום את הארופאים ובהם את השטרלינג האנגלי ששעט קדימה כסוס מרוצים אנגלי משובח.
האנליסטים טל ורובי מאפיקס סבורים, כי יעד המחירים באירו דולר אמור להיות סביב ה-1.34-1.35 מכוון שעל פי התקדימים כעומק הדשודש גודל הפריצה - 400 פיפסים היה עומקו של הדשדוש.
מציינים, האירו חייב לעבור עוד מבחן אחד אחרון על מנת שנוכל להיות בטוחים שהפריצה אכן אמיתית ושהדרך פנויה להמשך. נצטרך לבחון כיצד יתנהג האירו בתיקון הראשון שלאחר הפריצה. במידה ויבלם מעל רמת ה-1.29 דולר ומשם יקבע שיא חדש זהו סימן חיובי, במיוחד אם המגמה תהיה מגובת בהמשך נתונים טובים מבחינה פונדמנטלית וההתחזקות תורגש בשוק כולו ולא רק בצמד הנוכחי.
מחדר העסקות של פינוטק נמסר, כי נראה שהזוג (אירו-דולר) שבר את טווח הדשדוש בו היה תקוע בחודשים האחרונים.
"מחזורי המסחר הנמוכים הבוקר ונתונים חיובים מאירופה אתמול יצרו תנאים נוחים לקנייה של האירו", מוסר אסטרג מטבעות בכיר. השווקים מעריכים שהבנק המרכזי האירופאי יעלה את שיעור הריבית לפחות ב-0.5% בטווח הקצר, מהלך שימשיך לתמוך במטבע האירופאי.
"רוב הקניות של האירופאי באו בעיקר ממשקיעים אסייתים גדולים", מוסיף הבכיר. רמת התנגדות הבאה של הזוג נמצאת ב-1.3125 כאשר פריצה תביא לקניות חדשות של משקיעים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
