טכנית במעו"ף: ירידה לצורך עלייה
הנסיגה שהחלה במהלך השבוע האחרון היתה אך טבעית. מדד המעו"ף הגיע לרמת התנגדות בעלת משמעות ממשית. אזור שמתאפיין בריכוז גבוה של מוכרים ולפני חודשים מספר בלם את השוק לתקופה לא קצרה. אלא שההתייחסות לרמת התנגדות אמורה להיות אחרת. במקום להתרכז ברמת ההתנגדות עצמה, יש להתרכז באופן הירידה של השוק, ברמות התמיכה שבדרך, במחזורי המסחר ובעוד מספר פרמטרים שיכולים לשפוך אור על העתיד לבוא. וכמו שזה נראה כעת, שבירתה של רמת 904 הנקודות ופריצה לשיא כל הזמנים, היא רק עניין של זמן.
מגמת עלייה
ההתייחסות לתנודות בשוק חייבות לבוא משני טווחי זמן מרכזיים: הבינוני והקצר. הבינוני קובע את הכיוון והקצר מסייע לתזמן.
1.בטווח הזמן הבינוני המגמה היא מגמת עלייה ברורה. היא החלה ברמת 718 הנקודות ומתאפיינת בסדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. מחזורי המסחר והמומנטום תומכים. לפי כל המאפיינים הקיימים, דומה שמגמת עלייה זו לא תמה וכי כל ירידה תהיה לצורך עלייה.
2.וכאן אנו מגיעים לנקודה מורכבת יותר והיא טווח הזמן הקצר. מה יהיה עומק התיקון? מה יהיה משכו? ושאלות אחרות, לעולם לא יקבלו מענה חד משמעי. מבט על גרף העמודות היומי של מדד המעו"ף ילמד על מספר מרכיבים :
א.השוק מתנהל בתוך תעלה עולה כאשר ירידות המחירים של הימים האחרונים נערכות במסגרת תעלה זו. התמיכה שהיא מספקת מצויה ברמת 880 הנקודות.
ב.רמת ההתנגדות המינורית האחרונה שנפרצה מעלה, 880 הנקודות, נפרצה תוך מחזור מסחר גבוה ו"פער מחירים" עולה. רמה זו אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה.
ג.גל העליות המינורי האחרון, 866-904, הוא הגל שעומד לתיקון. התיקון המקסימאלי שגל זה אמור לספוג מצוי סביב רמת 880 הנקודות.
3.מכן נגזרת המסקנה שבטווח הזמן הקצר רמת 880 הנקודות היא הרמה האינדיקטיבית ביותר. היכולת להחזיק מעמד מעליה קריטית להמשך הדרך. שמירה על רמה זו כרמת תמיכה תזניק את מדד המעו"ף במהירות ובעוצמה מעל לרמת 904 הנקודות. שבירתה מטה, תעיד שגל העליות שהחל ברמת 777 הנקודות ו"סחב" עד לרמת 904 הנקודות, הסתיים. ההסתכלות תהיה חייבת אז להיות שונה.
4.במקרה כזה שבירה מטה של רמת 880 הנקודות, סביר להניח שמדד המעו"ף ימשיך להתדרדר עד לרמות שבין 825-855 הנקודות. אזור שמייצג את טווחי התיקון לגל העליות האמור וכמובן אזור שמייצג רמות תמיכה רבות.
סיכום
הבלימה של השוק ברמת השיא של כל הזמנים טבעית ומקובלת. השאלה המרכזית היא כיצד הוא יסוג משם. לא רק רמות התמיכה יקבעו את המשך הדרך כי אם גם מחזורי המסחר שאמורים להתכווץ במשך התיקון הטכני. כך או אחרת, המגמה לטווח הבינוני היא מגמת עלייה ודומה שבשלב הנוכחי, ובהתייחס לפרמטרים הקיימים, הירידה הזאת תהיה ירידה לצורך עלייה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
* מאת: אייל גורביץ'.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.