חוות דעת שלילית על עובד לשעבר אינה לשון הרע
משה אלקובי עבד כשכיר בחברת יו טי אס איי. כמנהל שיווק ומכירות אזורי. בחודש ספטמבר 2002 הוא קיבל מכתב פיטורים שהיה אמור להיכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2002. למרות זאת, ביקש ממנו מר כהן, להמשיך לעבוד בתמחור מכרזים. שכרו הורד ל-10,000 ש"ח בחודש ובחלוף תקופה, התפטר וקיבל התחייבות לקבל את כל זכויותיו.
כעבור כחודש, החל אלקובי לעבוד בחברת אולנקום אלקטרוניס שבבעלותו של מר יבגני אולנטוך. לטענת אלקובי, בשיחה של המנכ"ל עם אולנטוך על אלקובי, טען כהן כי אלקובי אינו מתאים לשמש כמנהל מכירות אלא הוא חזק יותר בתחומים טכניים. עוד הוסיף מר כהן וציין כי אלקובי שומר שבת, כשרות וזה מפריע לפעמים לעבודה שהוא צריך לבצע בחו"ל. בנוסף ציין מר כהן כי על פי הסכם העבודה עם אלקובי הוא מחוייב שלא לעבוד בחברה מתחרה במשך חצי שנה מתום עבודתו אצליהם.
אלקובי טען כי דברים אלה הינם לשון הרע וכי מר כהן הכפיש את שמו ולפיכך גרם לפיטוריו ממקום העבודה החדש.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי חילופי הדברים בין מר כהן לבין מר אולנטוך היו דברי ביקורת ענייניים ולגיטימיים. גם אם הדברים לא נשאו חן בעיני אלקובי, הדברים שנאמרו לא חרגו ממתחם הסבירות הלגיטימיים והיוו דברי ביקורת עניינית במסגרת הבעת דעה בין מעסיקים (בעבר ובהווה) על עובד, כך שאין לראות בהם לשון הרע.
האם מעסיק יכול ליהנות מהגנת החוק כאשר הוא מוסר חוות דעת לא חיובית על עובד לשעבר למעסיק פוטנציאלי? הפסיקה הכירה בכך שיש עניין ציבורי במתן אפשרות שמעסיק יוכל ליתן חוות דעת אמיתית על עובד לשעבר. כאשר מבקשים חוות דעת בעל פה או בשיחה טלפונית על עובד לשעבר ממעסיק לשעבר, יש לצפות שהוא יאמר את האמת ולא יחשוש מתביעת לשון הרע ועל כן יפליג ויגזים בשבחו של העובד לשעבר ללא קשר לתחושותיו האמיתיות.
באשר לטענה ולפיה אלקובי שומר שבת וכשרות: נקבע כי העובדה שאלקובי הוא שומר שבת וכשרות היתה ידועה מראש הן לנתבע והן למר אולנטוך. לפיכך, ניסיונות אלקובי ליצור רושם של רדיפת אלקובי על רקע דת יש בה הגזמה והפרזה (בלשון המעטה).
גם מי שהוא שומר תורה ומצוות יודע, כי דה פקטו, ולמרות שעקרונית עפ"י הוראות כל דין, יכול גם שומר תורה ומצוות לעבוד בכל מקום עבודה שיחפוץ, אזי יש מקומות עבודה הפתוחים שבת, ואם הוא אינו מעוניין לעבוד בשבת – עליו להדיר רגליו מעבודה באותם מקומות. אין כל הוצאת דיבה בדברים אלו.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
