לין: הזכיינות במסחר ובשירותים תורמת יותר מהייצוא
יריד הזכיינות הבינלאומי אשר נפתח אמש (ג') בגני התערוכה בתל אביב, משך אליו עשרות עסקנים וכאלה המעוניינים להשתלב בתחומי האופנה, המזון והמסחר הכללי באמצעות סניפים זכיינים.
בין הגופים האחראים לביצוע בפועל של היריד נמצאים גם איגוד לשכות המסחר והמרכז לקידום זכיינות בישראל. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסביר ל-BIZPORTAL מהי ההשפעה של פעילות בשיטת הזכיינות על הכלכלה והמסחר בארץ?
"בישראל אנו נמצאים בשלבים התחלתיים של פעילות זכיינית וכיום פועלים לא יותר מ-5,000 זכיינים בישראל, אולם ישנה חשיבות עצומה לפתח את הזכיינות בארץ", מסביר לין.
"אנחנו נמצאים בתקופה של שוק מתרחב וקצב הצמיחה בשלוש השנים האחרונות עומד על 4.5% מדי שנה, כאשר תחום המסחר והשירותים הינו תחום ההתרחבות העיקרי. מגזר השירותים יוצר מקומות עבודה בעולם המערבי". לדבריו, עד היום נוספו 55 אלף מקומות עבודה במגזר המסחר והשירותים. בנוסף, הוא מגביר את כח הקניה - בשלוש השנים האחרונות עלה כח הקניה ב-20%. הזכיינות יוצרת התעניינות מצד חברות בינלאומיות להגיע לישראל ובכך תורמת לתמיחת הכלכלה בישראל וביצירת מקומות עבודה חדשים".
לין מאמין, כי הזכיינות מאפשרת לאנשים שאין להם מספיק כסף להשקעה עסקית, להצליח ולממש עצמם.
אורי שרף, יו"ר המרכז לקידום זכיינות, חושב ששיטת הזכיינות הוכיחה את עצמה בשווקים בחו"ל ואין סיבה שהיא לא תצליח להיטמע גם בארץ. לדבריו, "עסקים הפועלים בשיטת הזכיינות מצליחים יותר מעסק הפועל עצמאית, וההשרדות שלהם טובה יותר".
מדוע, לדעתך, נוצר לפעילות הזכיינית דימוי לא כל כך חיובי?
"הסיבה העיקרית היא השאלה האם זוהי שיטה המתאימה לאופי הישראלי. מצד אחד, זכיין ברשת צריך להיות איש עסקים פעיל ויעיל ולעבוד עם אנשים. מצד שני, נדרשת מהזכיין שקיפות ודיווח שוטף וזה לא מתאים לכל אחד. בשורה התחתונה, לא כל איש עסקים מוצלח מתאים להיות זכיין". שרף אף מוסיף, כי במרכז לקידום זכיינות מתבצעות בדיקות ממוחשבות למעוניינים להפוך לזכיינים, על מנת לקבוע אם הם עומדים בפרופיל הרצוי.
לפי נתוני המרכז לקידום זכיינות, בשנת 2005 נוספו 1,070 סניפים של זכיינות בישראל, בחלוקה דומה לתחומי מזון, הלבשה ומסחר כללי. שרף מאמין, כי המגמה של 2005 תימשך גם בשנה הבאה. "ישנו גידול בענף הזכיינות ואנחנו הולכים בכיוון הנכון".
בבחינת זכיינות ישראלית בחו"ל, לין חושב, כי פעילות עסקית ישראלית בחו"ל חשובה לחברות אשר יש להן התעצמות כתוצאה מהתפשטות לשווקים בינלאומיים. אולם, בשורה התחתונה הוא מעדיף לראות התרחבות בזכיינות בשוק המקומי. "זה מה שיוצר את הצמיחה וההתרחבות של מגזר השירותים והמסחר - ולא הייצוא, על אף חשיבותו".
כמה עסקאות של זכיינות ייסגרו, לדעתך, במסגרת היריד?
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
