סקר TIM אחרי המלחמה דומה בעיקרו לזה בתקופת המלחמה

אתר האינטרנט של זכיינית קשת מתברג לראשונה לטבלה; מנוע החיפוש גוגל ממשיך להוביל במקום הראשון; וואלה דורך במקום
אפרת אדיר |

סקר ™TIM החצי שנתי של TNS טלסקר המקיף אשר בוצע בין ה-30.6 ל-19.7 שיקף נאמנה באופן ממוצע את הרגלי הגלישה בחודשים יוני עד יולי לשנת 2006 לפני ובמהלך ימי הלחימה הראשונים. אולם, לאור בקשות מצד לקוחות וגורמים בענף, ועל מנת לתת תמונה עדכנית יותר לימים של רגיעה, הוחלט על ביצוע גל נוסף של סקר TIM במהלך ספטמבר על מנת לשקף את הרגלי הגלישה באינטרנט לאחר תום המלחמה.

הסקר נערך במהלך 10 הימים שבין ה-12 לספטמבר ל-21 לספטמבר 2006, בקרב מדגם ארצי ומייצג של כ-1,000 משתמשי אינטרנט בגילאי 13+ מקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. כמו כן, בוצע הסקר כסקר On-Line בקרב הפאנל האינטרנטי (Access Panel) של TNS ישראל, המייצג את כלל אוכלוסיית הגולשים במדינת ישראל. כל נשאל בפאנל האינטרנטי נתבקש לציין האם ומתי הייתה הפעם האחרונה בה ביקר בכל אחד מן האתרים שנבדקו.

הנתונים מבטאים את השיעור במדגם משתמשי האינטרנט (גילאי 13 +) שדיווחו כי ביקרו לפחות פעם אחת בכל אחד מן האתרים שנבדקו במהלך שבוע בתקופת הסקר. לעומת זאת, אין הנתונים מבטאים כמות הקלקות או כניסות באתר כלשהו, אלא את האומדן לחשיפה (Reach).

בין 18 האתרים המובילים שנבדקו: גוגל, וואלה, YNET, נענע, NRG, תפוז, זאפ, שידורי קשת, דפי זהב, ONE, הארץ, גלובס, ספורט 5 ועוד.

את המקום הראשון ממשיך לאייש אתר מנוע החיפוש גוגל עם שיעורי חשיפה שבועיים של 78.6%, לעומת 79.1% שנרשמו לאתר בחודשים יוני-יולי האחרונים.

אתר "וואלה" מדורג במקום השני עם שיעורי חשיפה של 67.9% ממש בדומה לחודשים יוני-יולי, אז רשם חשיפה של 67.6%. מדצמבר 2005 רשם האתר עלייה של כ-10%. כך גם אתר MSN אשר רשם שיעורי חשיפה דומים בספטמבר (31.2%) ובחודשים יוני-יולי עם 34.5%.

במקום השלישי מדורג אתר ynet של קבוצת ידיעות אחרונות, עם שיעורי חשיפה של 55% בספטמבר לעומת 56.2% בחודשים יוני-יולי. האתר מראה גידול מרשים בשיעורי החשיפה, לאחר שבדצמבר 2005 נרשמו לו שיעורי חשיפה של 44.3% בלבד.

אתר נענע מדורג במקום החמישי עם ירידה קלה באחוזי החשיפה השבועיים מ-30.2% ביוני-יולי ל-28.4% בספטמבר 2006.

אתר nrg רושם במהלך ספטמבר שיעורי חשיפה של 25.6% לעומת 23% ביוני-יולי. מדצמבר 2005 רשם האתר עלייה של כ-3%. גם אתר תפוז ממשיך במגמת עלייה, והוא מתחזק בכ-3% בספטמבר לעומת יוני-יולי.

אתר השוואת המחירים זאפ רושם אף הוא עלייה משמעותית מ-16.4% ביוני-יולי לעומת 20.4% בספטמבר. לעומת דצמבר 2005 הכפיל האתר את שיעורי החשיפה, שעמדו אז על 10%.

אתר האינטרנט של זכיינית ערוץ 2 קשת, אשר עבר לא מעט שינויים ושדרוגים בשנה האחרונה, מדורג לראשונה בטבלת האתרים המובילים, ומתברג במקום ה-9 עם שיעורי חשיפה של 16.3%. שיעורי חשיפה מרשימים אלה נזקפים לזכותה של התוכנית "כוכב נולד 4", אשר משכה לא מעט צופי טלוויזיה גם לרשת האינטרנט.

את העשירייה הראשונה סוגר אתר דפי זהב עם עלייה של קרוב ל-4% חשיפה שבועיים מחודשים יוני-יולי לספטמבר.

האתרים הרושמים שיעורי חשיפה דומים בהשוואה בין 2 התקופות הם: הארץ (מקום 13), ספורט 5 (מקום 16), ואתר העיתון דה-מרקר (מקום 17).

אתר הספורט ONE רושם ירידה קלה מ-16.3% ל-15.3% בספטמבר וממוקם במקום ה-11. במקום ה-12 נרשמת ירידה של אחוז בשיעור החשיפה לאתר יאהו, וירידה של 2% נרשמה למנוע החיפוש סטארט, המממוקם במקום ה-17 יחד עם דה-מרקר.

אתר האינטרנט של "גלובס" ממשיך במגמת עלייה, כאשר בספטמבר 2006 רשם האתר חשיפה של 11.3%, ביוני-יולי נרשמו 10.5% חשיפה ובדצמבר 2005 נרשמה חשיפה של 9.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.