מס שנוכה במקור בחו"ל כמקדמה על חשבון ניכוי מס

מאת: עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

מס שנוכה במקור בחו"ל
עו"ד לילך דניאל |

שאלה

-----

חברת אדריכלים ישראלית ביצעה עבודה בבולגריה. בהקשרו של ביצוע עבודה זו - ניכו שלטונות בולגריה מס במקור בשיעור 7.5% (באמצעות המשלם בעד העבודה האמורה).

האם החברה בארץ זכאית לראות במס לעיל, אשר נוכה כאמור, בבחינת מקדמה, ששולמה על חשבון המס הישראלי; וזאת - כמו מס שנוכה במקור מלקוח ישראלי ?

תשובה

------

ביסוד תשובתי זו - מניח אני, כי השירות האדריכלי ניתן בבולגריה לאחר 1.1.2003. במצב דברים זה: הסדרי חלוקת המסים, אשר חלים על תושב ישראל (משרד האדריכלים) בהקשרה של הפקת הכנסה ממתן שירותים מקצועיים בבולגריה, מטופלים באמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין בולגריה [להלן - "האמנה"], אשר נכנסה לתוקף ב-1.1.2003.

על פי האמנה, אם למשרד האדריכלים אין כל סניף או משרד קבוע בבולגריה (כמופיע בסעיף 14 לאמנה, הרלוונטי במקרים, שבהם מדובר בנישום יחיד עצמאי), או אם אין לו כל "מוסד קבע" (כהגדרת מונח זה בסעיף 5 לאמנה בקשר למיסוי רווחי עסקים על פי סעיף 7 לאמנה, המטפלים גם במיסוי של נישומים שהם חברות), אלא בוצעה פעילות חד-פעמית של מתן שירותים שם - הרי אי אפשר לנכות מס בבולגריה, ולפיכך ניכוי המס בשיעור 7.5%, כמובא בפניית השואל, הינו שגוי.

על רקע האמור לעיל - יכולות רשויות המס בישראל שלא להעניק זיכוי של המס שנוכה במקור בבולגריה כנגד חבות המס בישראל; וזאת, בטענה שעל פי האמנה זכאית ישראל לגבות את מלוא המס, שמוטל על שירותים אלה, בעוד שבולגריה אינה רשאית כלל לגבות מס.

טענה זו של ישראל הינה נכונה. אולם, עם זאת, אני ממליץ להכין דוח מס, שבו תיתבע גביית המס הבולגרי כזיכוי מהמס הישראלי (תוך גילוי מלא של כל הנסיבות, אשר בשלהן נוכה מס זה).

לאחר הצעד הזה - צפוי שפקיד השומה לא יעניק את המס שנוכה במקור בבולגריה כזיכוי מס בישראל. כתגובה לכך יש לדרוש מרשויות המס בישראל (במסגרת השגה), שלא לגבות מס זה שוב ממשרד האדריכלים; ובמקום זאת לבקשן לפנות, על פי נוהל ההסכמה ההדדית שמצוי באמנה, אל רשויות המס בבולגריה ולדרוש את החזר המס שנוכה בשוגג.

כדוגמה לפסק דין, שקבע כי יש לנקוט פעולה שכזו טרם גביית המס מנישום ישראלי, אפשר לראות בעמ"ה 1255/02, חברת ג'טק טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה כפר-סבא [מיסים יט/3 (יוני 2005) ה-29]. פסק דין זה עסק במקרה, שהוא זהה למקרה שבפניית השואל; וההבדל הפעוט בין שני אלה הוא: שם דובר בניכוי במקור בידי יפן.

כמו כן, יתכן שכדאי לחברת האדריכלים לבחון פעולה מול רשויות המס בבולגרייה בעצמן ולבקש מהן בחזרה את המס שנוכה במקור לאור הוראות האמנה שאוזכרו לעיל, תוך שימת לב ללוחות הזמנים בדבר נקיטת הליכי תביעת מס ביתר בבולגריה.

לחתימת תשובתי אציין: אם למשרד האדריכלים יש "מוסד קבע", או "בסיס קבוע", בבולגריה (כלומר: אם יש למשרד האדריכלים סניף או משרד שם) - צדקה ממשלת בולגריה בנכותה מס במדינתה; ובמצב כזה, צריכות רשויות המס בישראל לְזַכּוֹת מס זה כנגד חבות המס בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".