קרדן N.V: הרווח הנקי ברבעון ה-3 הסתכם ב-8.3 מ' ד'
חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בתל אביב ובבורסת היורו נקסט בהולנד פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006.
בשורה התחתונה, רשמה החברה קיטון של כ-20% ברווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2006 ל-51 מליון דולר, לעומת 61 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-8.3 מליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-40 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח לרבעון ולתשעת החודשים מתחלק בין כל חמשת המגזרים בהם פעילה קרדן NV:
מגזר הנדל"ן
מגזר הנדל"ן היה הרווחי ביותר. בתשעת החודשים הראשונים של 2006 תרם מגזר הנדל"ן רווח של כ-47 מליון דולר לעומת רווח של כ-0.2 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתשעת החודשים הראשונים, נבע ברובו מהנפקת מניות של החברה הבת GTC Poland בבורסה בוורשה (חלקה של החברה, לאחר חלק המיעוט, ברווח זה הסתכם לסך של כ-33.4 מליון דולר).
כמו כן, נבע לחברה בתקופה רווח בסך של כ-9.4 מליון דולר כתוצאה ממימוש של אופציות והמרת אגרות חוב להמרה ב-GTC RE. ברבעון השלישי תרם מגזר זה רווח של כ-2.5 מליון דולר לעומת 0.1 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בחודש אוגוסט 2006 חתמה GTC פולין על מזכר הבנות למכירת מתחם המשרדים Mokotow Business Park שבוורשה לקרן הנדל"ן האמריקאית - Heitman European Property Partners III Fund בתמורה לסך של כ-287 מליון דולר.
העסקה כפופה לביצוע בדיקת נאותות (Due Diligence) לשביעות רצונו של הרוכש, קבלת האישורים הנדרשים והמימון הדרוש לרוכש והשלמתה צפויה לא יאוחר מיום 31 במרץ 2007. השלמת העסקה צפויה להניב לחברה רווח של כ-32 מליון דולר.
בחודש אוקטובר 2006, הרחיבה GTC סין את פעילותה בסין וחתמה על הסכם לרכישת קרקע בשטח של כ-444 דונם באזור Huishan, הנמצא בפרברי העיר Shenyang שבצפון מרכז סין.
מגזר השירותים הפיננסיים
במגזר השירותים הפיננסיים, חל שיפור בתשעת החודשים הראשונים של 2006. המגזר תרם רווח של כ-11.8 מליון דולר. בתקופה המקבילה אשתקד מכירת החזקות של TBIH בחברת הביטוח הרומנית Omniasig והחזקותיה בחברת הניהול של קרן הפנסיה הסלובקית Tatry (ברבעון השלישי של שנת 2005) הניבו רווח של כ-42 מיליון דולר, מתוך רווח כולל של המגזר שעמד על 48 מיליון דולר.
באוגוסט 2006, הודיעה קרדן על שינויים באחזקות בחברות הפיננסיות שלה. לאחר השלמתם קרדן תגדיל את שיעור אחזקותיה בפעילות חברות הבנות שלה בתחומי הבנקאות והאשראי הקמעונאי ל-89.5% ע"י רכישת חלקה של Wiener Stadtische ב-KFS ו-"Wiener" תחזיק ב-60% ממניות TBIH תוך התמקדות בפעילות הפנסיה והביטוח.
מגזר התשתיות
במגזר התשתיות תרמה תהל בתשעת החודשים הראשונים של 2006, רווח של כ-1.8 מליון דולר לעומת כ-2.7 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר בתקופה הנוכחית נרשמו הוצאות מימון במטה המגזר של כ-1.5 מליון דולר.
מגזר הרכב ומוצרי הצריכה
מגזר הרכב ומוצרי הצריכה הניב בתשעת החודשים הראשונים של 2006 רווח של כ-2.1 מליון דולר לעומת רווח של כ-6.2 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתחום יבוא ושיווק כלי הרכב רשמה UMI בתשעת החודשים הראשונים של 2006 רווח של כ-5.3 מליון דולר בהשוואה לרווח של כ-14.4 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הקיטון ברווח הנקי של UMI נובע מגידול בהוצאות המימון שלUMI בעיקר בגין עסקאות עתידיות, שהסתכמו בכ-8.8 מליון דולר בתקופה המדווחת לעומת הכנסות של כ-5.6 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי הרוויח מגזר זה כ- 0.8 מליון דולר לעומת רווח של כ-1.7 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מגזר התקשורת והטכנולוגיות
מגזר התקשורת והטכנולוגיות רשם בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הפסד של כ-0.5 מליון דולר לעומת רווח של כ-5.4 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי רשם מגזר זה כ- 0.3 מליון דולר לעומת 0.4 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
עיקר ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של 2006 נבע מחלקה של קרדן N.V בהפסדים של חברות מוחזקות. בתקופה המקבילה אשתקד נבע לחברה רווח של כ-5.3 מליון דולר כתוצאה מזכייה בהליך בוררות אי טרייד.
בחודש אוקטובר 2006 הגישה RR לוויינים תשקיף לרשות לניירות ערך בארה"ב להנפקת 3,800,000 מניות במחיר 12.5 דולר למנייה. היקף הגיוס עמד על כ- 52.4 מיליוני דולרים והרווח הצפוי לחברה כתוצאה מהנפקה זו הוא כ- 8 מינוני דולרים. קרדן תקשורת, חברה בת בבעלות מלאה של קרדן ישראל, החזיקה לפני ההנפקה כ-32.45% ממניות RR ולאחר ההנפקה מחזיקה כ-24.5% מהמניות.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
